דוח חדש מגלה: עד כמה החות'ים באמת פגעו בישראל?

למרות חששות רבים לפקקי סחורות כפי שהיה בשנים שמיד לאחר משבר הקורונה, חסימת מיצרי באב אל מנדב על ידי המשטר החות'י במערב תימן לא יוצר נזקים גדולים במיוחד, כך על פי מחקר חדש של בנק ישראל שערכו חגי אטקס וניצן פלדמן (ביה"ס למדעי המדינה, אוני' חיפה). מחירי השינוע עלו, אך עליות אלו התמתנו דרמטית בחצי השנה האחרונה בשל גמישות מרשימה של המערכת העולמית והסטת משאבים אפקטיבית על ידי חברות הספנות. בנוסף, ההשפעה על ישראל שולית עד לא קיימת – בשל הסחר האינטנסיבי של ישראל עם אירופה שאינו מושפע מחסימת המיצרים, ופעולות מנע מוקדמות שריככו את המכה לאורך זמן. 

● שאלות ותשובות | מתווה הגזירות החדש בפנסיה: איך זה ישפיע על הקצבה שלכם?
● האוצר חושף: כך יושפעו 124 אלף גמלאים מדחיית הטבות המס בפנסיה

בעקבות פתיחת המלחמה בישראל באוקטובר 2023, הצטרף למתקפות על ישראל גם המשטר החות'י השולט במערב תימן ונתמך על ידי איראן. אך מעבר לשיגורי טילים בליסטיים מהקצה הדרומי של חצי האי ערב, החות'ים גם חסמו את מיצרי באב אל-מנדב לתנועה של רוב הספינות. המיצר, הוא הדרך היחידה להגיע לתעלת סואץ המחברת בין האוקיינוס ההודי לים התיכון וחוסך הקפה של כל אפריקה דרך כף התקווה הטובה. בשל הניסיון הטרי מפקק הסחורות הקשה בתקופת הקורונה, שהזניק את מחירי התובלה פי 10, נוצר חשש לפקק סחורות חדש שיזניק את יוקר המחיה ואף יעכב את הצמיחה הכלכלית כפי שאירע בפועל בעקבות סגירת תעלת סואץ בשנות השישים והשבעים. 

הסחר הוסט לנתיבים אלטרנטיביים

אך למרות זינוק של כמעט פי 6 במחירי השינוע במסלול שנגחאי-גנואה, העובר באופן רגיל דרך מיצרי באב אל מנדב, המחירים ירדו בחצי השנה האחרונה באופן משמעותי עד כדי פי 2 "בלבד" ממחירם ערב המלחמה. משום שמחירי השינוע הם חלק קטן בלבד ממחירי הסחורות, הדבר מביא לכך שההשפעה על יוקר המחיה זניחה יחסית. הסחר הוסט לנתיבים אלטרנטיביים, בעיקר כאלה המקיפים את אפריקה, ולמרות שמסלול כזה אורך יותר זמן וצורך יותר דלק, מדובר באלטרנטיבה טובה דיו כדי למזער את ההשפעות. הסטת משאבים מצירי תובלה אחרים (למשל, באוקיינוס השקט) אמנם העלו את המחירים במסלולים אלו, אך סייעו אף הם למיתון הנזק מחסימת המיצרים.

בניגוד למצב בשנות השישים והשבעים, כותבים במחקר "תהליכי הגלובליזציה והשיפורים המתמידים בתובלה הימית בעשורים האחרונים – לרבות צמצום האסדרה של שוק התובלה הימית, הרחבת השימוש במכולות והדיגיטציה של המידע אודות התובלה מקלים על חברות הספנות להגיב בצורה גמישה יותר לשינויים בשּוקי התובלה". כלומר, נראה שמנגנוני השוק מוכיחים את עצמם, וממתנים דרמטית את ההשפעה שהחות'ים ניסו ליצור במטרה ללחוץ על העולם לעצור את המלחמה של ישראל בעזה. 

וישראל, שהיא למעשה המטרה הראשית של החות'ים, כמעט ולא נפגעה. המחקר מציג אותה כ"בולטת כיוצאת דופן: ערך היבוא הישראלי מאסיה-אוקיאניה, שמשונע בדרך כלל דרך הים האדום, ירד עוד לפני התקפות החות'ים בשיעור דומה לירידה של ערך היבוא משאר העולם. גם מחירי היבוא לישראל שמרו על יציבות ונראה כי לא הושפעו מההסטה של נתיבי השיט". הסיבות לכך, על פי המחקר, הן שמלכתחילה נתיבי הסחר של ישראל עם אסיה הם קטנים ביחס לרוב מדינות המערב, ונפח היבוא ככלל ירד בשל השפעות המלחמה. בנוסף, "חברת התובלה הימית צים, שנמל הבית שלה נמצא בעיר חיפה, הקדימה להסיט את כלי השיט שלה לנתיב שיט חלופי שעוקף את אפריקה כבר בנובמבר 2023, בטרם עשו זאת חברות התובלה הימית האחרות, בדצמבר 2023, מה שגרם לכך שהירידה ביבוא לישראל הייתה הדרגתית יותר בהשוואה לירידה שנרשמה במדינות אחרות".