כמעט שנה עברה מאז 7 באוקטובר, והורי התצפיתניות שנחטפו ונהרגו במוצב נחל עוז, עדיין נאבקים על מנת לגלות את האמת בנוגע למה שקרה ליקרות להן מכול באותו בוקר של השבת השחורה. עם הזמן, פיסות הפאזל מתחברות, והיממה האחרונה של הבנות נחשפת, אך הגילויים הללו – רק מגדילים את סימני השאלה בנוגע לתצפיתניות שהאמינו עד הסוף בתפקיד שלהן ובמערכת שלא הייתה שם עבורן.
אילנה, אימה של התצפיתנית שחף ניסני ז"ל, סיפרה על המסיבה שערכה בתה, ושהשבת השחורה הייתה אמורה להיות השבת האחרונה בשירות הצבאי שלה. את המאורע חגגה עם חברותיה ששירתו בחמ"ל של נחל עוז באותו יום נורא. "היה יום שישי שקט, ואני יודעת משחף שימי שישי הם ימים של הפרות סדר – ושל אקשן", שיתפה אילנה. "לאף אחד זה לא היה נראה מוזר שאין בלגן על הגדר באותו שישי? לממונים זה לא הדליק נורה? כי לבנות כן".
ענת, אימה של התצפיתנית סמ"ר ים גלס ז"ל, שפיקדה על התצפיתניות, שיתפה שביתה לא הייתה רגועה עד לרגע שהייתה יוצאת מהבסיס – בעקבות הפרות הסדר הקיצוניות על הגדר: "היו נשקים על הגדר ובהתכתבויות איתה רואים שהיא אומרת לי – 'נראה אם אצא בכלל, עד שלא אדרוך מחוץ לש"ג לא אהיה רגועה'".
מאי אשל, אימה של סמל רוני אשל ז"ל, עוד הספיקה לדבר איתה על המצב החמור בגזרה עליה הייתה אמונה יחד עם חברותיה במוצב. "ביום רביעי בבוקר רוני נעמדה בכניסה לבית ואמרה לי שרותח שם ושהם יודעים עלינו הכול", שיתף איל, אביה של רוני ז"ל. "היא סיפרה על כשלים טכנולוגיים באמצעים שבהן היו אמורות להשתמש במקרה של התקפה, ואמרה שהחוליות הטכניות פשוט לא מגיעות – כי הן מפחדות".
דיווח הקשר של סמל רוני אשל ז"ל
במשך תקופה ארוכה הבחינו התצפיתניות בנחל עוז בתנועות ופעילות חריגה על הגדר, כזו שעוקבת אחר כל צעד שלהן מן העבר השני של הגבול. הוריהן חושפים כעת את רשימת ההתרעות מהעיניים שראו הכול – אך אף אחד לא הקשיב להן. אילנה שיתפה ששחף ז"ל סיפרה שבחמ"ל ראו שמעבר לגדר נבנו מבנים שבהם היו מחבלי חמאס מתאמנים. כשהבנות סיפרו על כך לממונים עליהן, נאמר להן שכל עוד הם בשטח שלהם – "שיעשו מה שהם רוצים".
אימה של אביב חג'ג' ז"ל, מירה, סיפרה שמפקד הגדוד שעזבה קודם ל-7 באוקטובר, חילקה עם סיום תפקידה איגרת כנהוג, בה דיברה על האפשרות האמיתית ועל תרחיש הפשיטה האפשרי עליו שמעו הבנות כל ערב בתדריך המוצב.
דרור, אביה של התצפיתנית סמל שי אשרם ז"ל, סיפר על מקרה בו קראה בתו לקצינה והראתה לה מחבלים שמתקרבים לגדר עם מפות. שי ז"ל שאלה את הקצינה מדוע לא מבצעים ירי לעברם, ועל כך נענתה ש"אין להם נשק – אז אסור לירות עליהם".
אביה של סמל שי אשרם ז"ל, דרור
המחבלים שחדרו באותה שבת שחורה הכירו את בסיס נחל עוז בעל פה. הבנות בחמ"ל אמרו לאורך התקופה שלפני 7 באוקטובר שצופים בהן, ושהמחבלים מתקרבים לגדר עם רכבים. עוד סיפרו שמתבצעים ניסויים בבקאי, אותו טרקטורון מעופף שנצפה בשמי ישראל בשבת השחורה. עדי, אימה של התצפיתנית נועה מרציאנו ז"ל, סיפרה על יום רביעי באותו השבוע של 7.10 – בו יצאה נועה ז"ל לבסיס לאחר ששהתה בחיק משפחתה בחג: "נועה אמרה לנו: 'אחרי סוכות – תתכוננו'. זה אומר שהן ידעו שמשהו גדול הולך לקרות – ומי שהיה צריך לעצור את זה לא עצר את זה בזמן".
את מה שראו התצפיתניות של נחל עוז באמצעי התצפית שלהן באותו בוקר – אף אחד חוץ מהן לא דמיין. אימה של התצפיתנית נועה פרייס ז"ל, סיגל, סיפרה על הרגעים המתועדים מאותו בוקר של בתה: "לקח לי זמן עד שדייקתי בדיוק איפה נועה ישבה. אם יש משהו שאני עסוקה בו היום זה איך הילדה שלי, שהייתה גבוהה, יפה ומרשימה עם ביטחון – הסתכמה לכדי הגוף הקטן הזה שישב כאן בדיוק וחיכה".
מידע חדש שחשפנו ב"מהדורה המרכזית" מציג את הדקות הראשונות של כיבוש המוצב. כ-215 מחבלים חדרו לתוך מוצב נחל עוז בשעות הבוקר, כשבסביבות השעה 07:00 הגיעו חלקם למיגונית שבה שהו הבנות שלא היו במשמרת בחמ"ל – והחלו להשליך רימונים ולירות פנימה. קבוצת מחבלים נוספת הגיעה לחמ"ל, ובכניסה אליו התפתח קרב יריות שנמשך 5 שעות – ונוהל ע"י 4 לוחמים מגדוד 13 של גולני יחד עם הגשש איברהים חרובה ז"ל.
דיווח הקשר של סמל יעל לייבשור ז"ל
במהלך כל אותו קרב, הקצינה בחמ"ל, סרן שיר אילת ז"ל, עוד הצליחה לירות בנשק ה-"רואה-יורה" שברשותה – עד שהכלי נוטרל. עם התצפיתניות בחמ"ל היו תשעה חיילים נוספים וסמב"ציות. לתוך חדרה של הקצינה שיר נכנסו 22 בני אדם, והיחיד שעמד בינן לבין מחבלי חמאס היה הגשש חרובה – אב לארבעה שהיה היחיד שנשא נשק. במיגונית, נוהל קרב קצר ע"י חיילות מיחידת רוכב שמיים, ומי שפיקדה על אותו קרב, עדן נימרי ז"ל – נהרגה במקום.
"כמו רוב הבנות, בשעה 07:38 נותק הקשר", סיפרה אילנית, אימה של התצפיתנית רב"ט הדר מרים כהן ז"ל. מירה, אימה של אביב חג'ג' סיפרה שביתה תיארה את הכאוס שסרר באותן דקות ושעות במוצב שספג ירי טילים ורעשים בלתי פוסקים.
גילי, אימה של התצפיתנית סמל יעל לייבושור ז"ל, חשפה איך נראו הרגעים האחרונים בחייהן של הבנות שהיו בחדרה של הקצינה שיר אילת ז"ל – וממנו גם ניסו לברוח ללא הצלחה כולן מלבד אחת: "אנחנו יודעים שבאיזשהו שלב נזרק חומר תבערה והחמ"ל התמלא בעשן תוך שניות. החיילים החלו לצאת מהחדר ומלבד מאיה שיצאה מהחלון כולן נפלו אחת על השנייה בניסיון להימלט מהחמ"ל. מאיה סיפרה שכשעברה במסדרון הבנות כבר היו מוטלות אחת על השנייה. הטלפון האחרון של ח'רובה למשפחה שלו היה בשעה 11:50 – חמש וחצי שעות כדי להציל את מי שעמד בחמ"ל. הן הקפיצו כל כוח שיכלו להקפיץ – הן, את העבודה שלהן עשו".
החמ"ל השרוף במוצב נחל עוז | צילום:
חדשות 12
לאורך כל אותן שעות התצפיתניות לא נטשו את החמ"ל עד שנותק הקשר ממנו והחשמל נפל. הן נחנקו והחליטו שאין ברירה כי האש מתגברת וחייבים לברוח. שישה קציני גולני הצליחו לברוח מחלון השירותים, החלון היחיד בחמ"ל – ורק תצפיתנית אחת הצליחה לברוח יחד איתם.
דרור אשרם סיפר על שיחה שניהל עם תת-אלוף בצבא לאחר האירועים במוצב נחל עוז: "שאלתי אותו, מפקד חיל – מה אמורות הבנות שלנו לעשות כשנכנסים מחבלים לבסיס? כל הלוחמים יודעים לאן הם הולכים – אבל לאן היא הולכת? הוא אמר לי שהוא לא יודע. אם הוא לא יודע – אז לאן הגענו?".
החפצים שקיבלה עדנה, אימה של שיראל מור ז"ל
בימים אלו הקרובים לשנה מאז מחדל 7 באוקטובר, המשפחות מחכות לקבל את כל הקלטות הקשר של הבנות. ועדת חקירה ממלכתית – אפילו לא עומדת על הפרק. אימה של שחף מספרת: "שחף הייתה במשמרת בין 12 בלילה ל-4 לפנות בוקר. אם הודיעו לראש אמ"ן ב-2 בלילה זה היה במשמרת שלה – אז אני רוצה לדעת אם הן באמת ראו משהו, וסביר להניח שהן ראו".
"בהתחלה, ביקשתי את ההקלטות של עדי – ובצבא גמגמו ואמרו שאין הקלטות שלה", מספר אביה של עדי ז"ל. "אני חושב שהצבא לא מוסר לנו את כל המידע. אנחנו רוצים ועדת חקירה ממלכתית בלתי-תלויה – ואנחנו רוצים לדעת את האמת".
16 תצפיתניות של נחל עוז נפלו באותה שבת, רק שתיים ניצלו וחמש עדיין חטופות בעזה. ערב שישי, בו ישבו וחגגו יחד את השבת האחרונה של שחף ניסני ז"ל, הפך למזכרת האחרונה מהן. 16 נשים צעירות, שכל אחת מהן הייתה עם חלומות, אהבות ותקוות, נרצחו באופן האכזרי ביותר בידי חמאס – והופקרו למותן בידי המדינה והצבא שלהן.
"אפשר לשמוע את הפורמט בו מדברות הבנות", מספרת אימה של יעל לייבושור ז"ל. אני רוצה להגיד בשם הבנות למדינת ישראל: "אין לי ילדה – אשרי חקירה".
הצבא נתן תשובה חיובית למשפחות בנוגע לבקשתן לקבל את ההקלטות מהיממה שקדמה לטבח או המשמרת האחרונה של כל אחת מהבנות – ללא קשר למועד המשמרת כפי שביקשו בעתירה הוריהן של התצפיתניות ממוצב נחל עוז.
תגובת דובר צה"ל: "צה"ל משתתף בצערן של המשפחות השכולות ומלווה אותן. צה"ל פועל בכל המאמצים להשבת החטופות והחטופים, ומלווה את משפחותיהם בימים אלה. תחקיר הקרב במוצב נחל עוז יסוכם בהקדם, יוצג קודם למשפחות השכולות, לפצועים ולאחר מכן לציבור".
