הזמרת קורין אלאל הלכה לעולמה בגיל 69, אחרי מאבק במחלת הסרטן. לא נמסרו פרטים על מועד הלווייתה.
אלאל הייתה אחת המוזיקאיות הפורות בישראל מתחילת שנות ה-80. בין להיטיה האהובים: "זן נדיר", "אנטארקטיקה", "שיר לשירה" ו"ארץ קטנה עם שפם". היא גם הפיקה מוזיקלית להקות ואומנים כמו כרמלה גרוס ואגנר, גלי עטרי, המכשפות ורונה קינן.
ב-2001 יצאה אלאל מהארון, והייתה לזמרת המפורסמת הראשונה שאומרת בפומבי שהיא לסבית. מאז הופיעה באירועי גאווה שונים ברחבי הארץ.
אלאל נולדה בתוניס, בירת תוניסיה, ב-1955, ועלתה לישראל עם שני הוריה ועם שלושת אחיה הצעירים בגיל 10. היא החלה לנגן בגיטרה בגיל 12. היא התגייסה ללהקת פיקוד דרום, אך סירבה לרקוד, ולכן הועברה לצוות הווי הנדסה קרבית, ושירתה בו עם יהודית רביץ ועם יואל לרנר. אחרי שחרורה מהצבא השתתפה בתור זמרת ליווי בהקלטות רבות, בהן של "עטור מצחך" של אריק אינשטיין, לצד חברתה מהצבא יהודית רביץ. היא ליוותה בשירה גם את שלום חנוך, רמי פורטיס, נורית גלרון, צביקה פיק, מיקי גבריאלוב ועוד.
ב-1983 הוציאה את אלבום הבכורה שלה, "קורין אלאל", שהלחינה את רוב השירים בו. הבולטים בהם היו "תן לי קצת ממך", "מותק" ו"חיה בתוך קופסה". באותה שנה הלחינה לגלי עטרי את להיט הענק "אין לי ארץ אחרת" למילותיו של אהוד מנור, ואף תרמה לו קולות רקע.
ב-1995 כתבה את "שיר בכיף", שהיה לשיר הנושא של "פסטיבל הכוכבים" שהתקיים בישראל ב-1985.
ב-1987 הוציאה את אלבומה השני "פירות אסורים", שמתוכו התפרסמו "מלחמה", "כבשים", "היום כבר עולה" ושיר הנושא.
ב-1989 הוציאה את אלבומה השלישי "אנטארקטיקה" שעיבדה והפיקה קורין אלאל, ששפע להיטים, בהם שיר הנושא, "ארץ קטנה עם שפם", "שיר לשירה", "הטבעת נפלה" ו"התעשייה האבירית". האלבום זכה להצלחה מסחרית, ואלאל יצאה בעקבותיו לסיבוב הופעות ומילאה אולמות.
ב-1990 הוציאה אלאל את האלבום "שפת אימי", שבו תועד המופע שלה באותו שם, שכלל שירים בצרפתית שאהוד מנור תרגם וכן שירים מקוריים שכתב. מאלבום זה התפרסמו הלהיטים "אי שם בלב" ו"קשר הירח".
ב-1991 הוציאה את האלבום "זן נדיר", שלא זכה להצלחה מסחרית כמו שני קודמיו, אבל שירים רבים מתוכו הפכו ללהיטי רדיו, בהם שיר הנושא, "ימי הפרח והאהבה" ו"מעיין".
ב-1997 הוציאה את אלבומה "כשזה עמוק", שכלל להיטים כמו שיר הנושא, "לחיות" ו"פירמידות".
ב-1998 הוציאה את אלבום ההופעה "חברים שרים קורין", שבו אירחה בין היתר את אסף אמדורסקי, אורנה בנאי, ערן צור, אביתר בנאי, דודי לוי ויהודית רביץ.
אלאל המשיכה ליצור והוציאה את האלבומים "תנינענק" (2001), "הכחול של השמיים" (2004), "פשוט כל כך" (2008), "ארנבות משוקולד" (2011), "קהלת" (2015) ו"כאחד האדם" (2017), שאלאל שמרה בהם על סגנונה הייחודי שנע בין רוק לפופ, ושילב בין גיטרות וכלים אורגניים לבין מוזיקה אלקטרונית.
ב-2009 חשפה אלאל בראיון שהתמודדה עם סרטן השד, ובשנה שעברה סיפרה שחלתה בסרטן הלבלב. בתקופה האחרונה חלה הידרדרות במצבה, והיא אושפזה בהוספיס.
הניחה אחריה את זוגתה רותי אלאל ואת שני בניהן.
נשיא המדינה יצחק הרצוג: "בכאב גדול התבשרנו על מותה בטרם עת של קורין אלאל, זן נדיר של כישרון ורגישות, מי שתרומתה הייחודית ורבת השנים למוסיקה הישראלית הייתה חלק מרכזי במנגינת חיינו.
"הילדה שעלתה בגיל עשר מתוניסיה ושירתה לימים בלהקה צבאית הפכה לאחת היוצרות הבולטות והמשפיעות על פס הקול הישראלי – כזמרת עם טביעת קול מיוחדת במינה, וכמלחינה, גיטריסטית ופזמונאית בלתי שגרתית, שבלטה בצניעותה, אנושיותה וקסמה האישי.
"שיריה הנפלאים של קורין ימשיכו להתנגן וכישרונה החד פעמי יוסיף לצבוע את חיינו בגוון שרק היא ידעה ליצור. תנחומיי למשפחתה ולאוהביה. יהי זכרה ברוך".
