כדי להציל את אוצר הטבע מירידת המפלס: המשרד להגנת הסביבה, רשות המים והמכון הגיאולוגי הציגו את תכניתם להקמת מובל להזרמת מים לים המלח בכנס שנערך היום (שלישי) לקראת סיום זיכיון כריית המחצבים בו ב-2030.
במהלך העשורים האחרונים השתנה אגן ים המלח לבלי הכר בשל התערבות מסיבית של מדינות האזור בניצול מקורות המים שזרמו אל הים וכן בעקבות הגדלה ניכרת בשאיבה למפעלי האשלג בישראל ובירדן.
הפעולות הללו גרמו לירידה חסרת תקדים של מפלס הים שירד בכ-40 מטר משנות ה-80 של המאה ה-20. הנסיגה המהירה של מפלס ים המלח, בקצב של כ-1.15 מטר לשנה, מיוחסת לגירעון הידרולוגי שנתי של כ- 700 מיליון קוב. בתחום הגירעון ההידרולוגי חלקם של המפעלים בגירעון המים העכשווי נאמד בכ-300 מיליון קוב בשנה, התורמים לירידת המפלס כחצי מטר בשנה.
לירידת המפלס השפעות סביבתיות רבות כגון התחתרות נחלים ופגיעה בתשתיות לאורך חוף האגן הצפוני, יצירת מרחבי בולענים המהווים סכנה בטיחותית, חשיפה של מישורים בוציים על קרקעית האגם שנחשפת ועוד.
התועלות האפשריות מבניית המובל הן האטת קצב ירידת המפלס, שיתוף פעולה אזורי, התפלת מים, המסת המלח הקצור והזרמתו אל האגן הצפוני, ייצור חשמל הידרואלקטרי ועוד. על פי הערכות הפעלת המיזם תתאפשר רק בטווח של כעשרים שנה לכל המוקדם, בשנת 2045.
בהתבסס על מחקרים של המכון הגיאולוגי הוגדר כי נפח ההזרמה המקסימלי אשר ניתן להזרמה אל ים המלח בשלב ראשון הוא עד 400 מלמ"ש מי תמלחת המהווים מעט יותר ממחצית מהגירעון ההידרולוגי. זאת, על מנת למנוע פגיעה במי האגן הצפוני. בשל מגבלה זו לא ניתן להזרים בשלב ראשון די מים כדי לייצב את קצב המפלס ואין ודאות בשאלה האם ניתן יהיה לייצבו בעתיד או רק להאט את קצב ירידת המפלס.
חלופות ההובלה נבחנו בטכניקות סניקה ומנהור (C&C- Cut & Cover), בשילוב הקמת מתקן התפלה באגן ים המלח סמוך לגבול ישראל-ירדן. הקמת מתקן ההתפלה מאפשרת הזרמה של 670 מלמ"ש בצנרת ההולכה ובכך מגדילה את פוטנציאל ייצור האנרגיה.
ככלל עלויות הקמת המובל בחלופות של הזרמת 400 מיליון קוב נעות בין 6-9 מיליארד שקל. בחלופת של הקמת מובל להזרמת 670 מיליון קוב בתוספת מתקן התפלה העלויות נעות בין 11-17 מיליארד שקל אולם מאפשרות יצירת הכנסות ממכירת המים המותפלים.
"חובה לעסוק בנושא"
"כתושבי האזור, החווים ביום-יום את תוצאותיה של נסיגת הים, המאבק לשימור הים טבוע בכל צעד והחלטה המתקבלת במרחב שלנו.", אמר אריה כהן, ראש המועצה האזורית מגילות. "חשוב לזכור וללמוד כיצד יחד, נוכל לגייס את נושא ההצלה והשמירה על ים המלח, כמשאב לטובת פיתוח כלכלי, תיירותי, חקלאי ודמוגרפי עבור תושבי האזור כולו".
ניר ונגר, ראש המועצה האזורית תמר: "מוטלת עלינו החובה לעסוק בעתידו של ים המלח למען הדורות הבאים, וזוהי המהות של הכנס".
"אנו קוראים להקמת מובל ימים לטובת האטת קצב ירידת המפלס. הקמת מובל בשילוב עם מתקן התפלה תביא תועלת למשק המים האזורי ותאפשר לחזק שיתוף הפעולה עם ממלכת ירדן", אמרה השרה להגנת הסביבה עידית סילמן "תום זיכיון ים המלח הוא ב-2030, אבל נדרשת היערכות כבר עכשיו".
