שבוע לאחר דוח מבקר המדינה על תופעות הלוואי של חיסוני הקורונה שמשרד הבריאות לא קלט ולא ניתח, מגיע דוח נוסף – הפעם על קבלת ההחלטות הקלוקלת בתקופת המגפה. בין היתר נקבע כי החלטת נתניהו להיענות בחיוב להצעת פייזר למתן בלעדיות לחברה, עוד לפני אישור ה-FDA, הייתה כרוכה בסיכונים ולא נדונה בקבינט הקורונה. גם נפתלי בנט עקף את השרים. וכמה מאות מיליונים שילמה ישראל על חיסונים שבכלל לא קנתה?
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מצא כי ראש הממשלה בנימין נתניהו וגם ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט קיבלו החלטות חשובות בטיפול במשבר הקורונה, מבלי להביא אותן לקבינט המיוחד. בפועל, בתקופת כהונתן של שתי הממשלות פעלו במקביל לקבינט הקורונה מנגנונים נוספים, שדווקא באמצעותם התקבלו החלטות הנוגעות לניהול המשבר. כך עולה מדוח מבקר המדינה בנוגע ל"ניהול משבר הקורונה ברמה הלאומית", המתפרסם אחר הצהריים (יום ג').
המבקר כתב בדוח כי לאחר ובסמוך לחתימה על ההסכם עם חברת פייזר, בראשית דצמבר 2020, התקיימו כמה שיחות טלפון בין נתניהו לבין מנכ"ל פייזר, אלברט בורלא. בשיחתם המסכמת נקבע כי עד סוף מרץ 2021 תספק פייזר חיסונים לכמחצית מאוכלוסיית ישראל הבוגרת ונתניהו ציין כי הוא מוכן לתת בתקופה זו בלעדיות לחברה. המבקר הדגיש כי באותה העת אף חברה אחרת לא הייתה מסוגלת לתת מענה נרחב ומהיר כמו פייזר.
מטעם מדינת ישראל השתתף בשיחות, נוסף על נתניהו, גם פורום מצומצם של בעלי תפקידים בכירים – מנכ"ל משרד הבריאות דאז, ראש המל"ל דאז, שגריר ישראל בארה"ב דאז וכן מנהלת חטיבת טכנולוגיות במשרד הבריאות. בחלק מהשיחות הטלפוניות השתתפו גם שר הבריאות דאז וראשת שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. בשיחות הטלפוניות עם מנכ"ל פייזר נדונו בין היתר מועדי אספקת החיסונים והכמויות שיסופקו.
במסגרת אחת השיחות, שהתקיימה ב-3 בדצמבר 2020, ובה השתתפו נתניהו, שר הבריאות דאז, ראש המל"ל דאז ובעלי תפקידים בכירים במשרד הבריאות, עודכן ראש הממשלה בהצעה שהציג גורם בכיר בפייזר לראשת שירותי בריאות הציבור. בהתאם להצעה, פייזר תספק חיסונים שיאפשרו לחסן את כל אוכלוסיית מדינת ישראל בתוך שלושה חודשים ומדינת ישראל תעביר לחברה בתמורה מידע על אודות שיעור החולים בקרב אלו שחוסנו, וכן מידע על אודות תופעות הלוואי בקרב המתחסנים. במסגרת הדיון בהצעה של פייזר נדונו בשיחה גם הסיכונים הבריאותיים כתוצאה מההתחסנות בחיסון של חברה אחת אל מול היתרונות בגיוון של חיסונים מכמה חברות.
המבקר כתב, כי המידע שהעבירה ישראל לפייזר במהלך מבצע החיסונים היה מצטבר (אגרגטיבי) ולא כלל מידע מזוהה של מחוסנים, וכי משרד הבריאות פרסם את המידע באתר שלו לידיעת הציבור.
בביקורת נמצא כי בדיוני ההיוועצות שקדמו למתן התשובה החיובית להצעת פייזר, השתתפו גם מי שכיהנו באותה עת כראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, מנהלת חטיבת טכנולוגיות במשרד הבריאות, ראש צוות חיסוני הקורונה במשרד הבריאות ונציגת היועץ המשפטי של משרד הבריאות. חלק מהמשתתפים נכחו רק בחלק משיחות ההיוועצות. בין השיקולים המרכזיים שהובילו להחלטה להיענות בחיוב להצעה ציינו המשתתפים את הצורך להגביר את מחויבות פייזר להסכם, שכן החוזה כפי שנחתם כולל סעיפים המאפשרים לפייזר לסגת מהחוזה מבלי להינזק.
