כוחות משטרה גדולים נפרשו עם שחר היום (חמישי) סביב מה שהיה הכפר אום אל-חיראן, והיום הוא גל הריסות. תושבי הכפר הרסו את בתיהם ורק המסגד נותר עומד על תילו.
במקביל פשט כוח משטרתי על שכונה 12 בחורה ועצר את ראאד אלקיעאן, ראש ועד הכפר, ואת אביו סלים דודו עטווה.
ראאד אלקיעאן הרס את ביתו ועבר לחורה עוד בתחילת השבוע. בשיחה עם מנכ"לית המועצה לכפרים לא מוכרים יעלה רענן אמר: "זה היה מאבק צודק ולגיטימי. בפעם החמישית עוקרים את התושבים מפה, לא במטרה שהשטח ישמש שטח ביטחוני, שטח של צבא או שמספחים אותו למדינה אחרת במסגרת שלום. זה שטח שהולכים להביא בו תושב עם חזות ועם זהות יהודית, ואני הערבי אסור לי להיות".
"מה הבעיה שהוא יהיה שם, שהוא יהיה שם, או שם", והצביע על הגבעות ממול. "בכל הגבוהות שאנחנו רואים, בכל הערערים, בכל המרחב הפתוח הזה. יכולים להעתיק את מדינת גוש דן לפה. למה דווקא הפיסה הזו שיושבים עליה תושבי אום אל-חיראן הערבים הבדואים, צריך לעקור אותם וליישב במקומם יהודים?"
ביום שני האחרון ביטל בית המשפט המחוזי את צו המניעה על הריסת הבתים וסתם את הגולל על תקוות התושבים. על אדמות הכפר עתיד לקום היישוב דרור.
בני משפחת אלקיעאן הועברו ב-1948 מאדמותיהם ליד קיבוץ שובל לבית קמה, ומשם ללהבים. מלהבים הועברה המשפחה לאום אל חיראן ב-1956. ב-2002, עם ההחלטה להקים ישובים חדשים בנגב, החלו ניסיונות פינוי הכפר.
במהלך ניסיון הפינוי ב-2017 נהרגו תושב הכפר יעקוב אלקיעאן והשוטר ארז הלוי. "זה היה מאבק של אנטי אלימות", אמר על כך ראאד אלקיעאן, "מאבק שאין בו פיסת אלימות למרות שהיה בו רצח פה ביישוב הזה, הטיפשות של המדיניות הפוליטית הביאה את הפקודים לבצע אסון פה ולרצוח אנשים".
שנה לאחר מכן נחתם הסכם בין תושבי הכפר לבין הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים, שבמסגרתו יעברו התושבים לחורה בתמורה לביטול כל ההליכים המשפטיים. בהחלטתה השבוע כתבה השופטת כי הסכם זה מ-2018 אינו תקף, וקראה לצדדים להגיע להסכם חדש.
