היה זמן, לא כל כך מזמן, שחנויות יד שנייה היו מזוהות בעיקר עם ריח של נפטלין ומדפים אינסופיים של סוודרים מגרדים וג'ינסים שחוקים בגזרות מיושנות. בתחילת שנות האלפיים משכו חנויות יד שנייה בעיקר קונים חסכנים ואוכלוסייה מבוגרת יותר – וזה היה רחוק מלהיות מגניב או טרנדי לצאת למסע חיפושים אחר חולצות וינטג', מגפי עור משומשים או תיק של מעצב־על שנשמר רק לאלו בעלי היכולת הכלכלית לרכוש פריט חדש ויוקרתי. קניות בחנויות יד שנייה לא היו משהו שאנשים התגאו בו, אלא פעולה שנבעה בעיקר מצורך, גם אם תמיד היתה אפשרות למצוא פריט מעצבים מדהים במחיר בלתי נתפס.
כשהייתי נערה, חנויות יד שנייה לא היו המקום להסתובב בו. במקום זה השתלטתי על הארון של סבתא ודגמתי משם מכנסי קורדרוי של LEE, בלייזר עור שהיה של אמא שלי משנות ה־70, וגם שמלה פרחונית מהסיקסטיז. מי חשב שהבגדים הישנים האלה, שתרמתי בחדווה כשבגרתי, יהפכו להיות מושא אהבה לדור הצעיר של היום.
הרוח השתנתה לחלוטין. כיום לא רק מקובל להתהדר בלוק וינטג', אלא זה הפך לסמל של קוליות אופנתית. בהובלת מגמות של קיימות והחיפוש אחר מוצרים איכותיים פונים הצרכנים, בעיקר הצעירים שבהם, יותר ויותר לשוק הבגדים יד שנייה המתפתח. וכיום, בניגוד לעבר, נראה כי חנויות ואתרי אינטרנט המוקדשים לבגדים בני יותר משני עשורים הפכו מקום עלייה לרגל.
הביקוש לבגדים יד שנייה, שמסמל מגמה בינלאומית הנמשכת כבר כמה שנים, משתקף בנתונים שפורסמו על ידי אתר המחקר הבינלאומי "סטטיסטה". ב־2023 הוערך כי שווי השוק העולמי של בגדי יד שנייה הוא 197 מיליארד דולר. צפוי כי ערך זה יעלה במהירות בשנים הקרובות ויגיע עד 2026 לשווי של 297 מיליארד דולר.
אף שייתכן כי נתונים אלה אינם מתייחסים אך ורק לביגוד, אין ספק ששוק בגדי הווינטג', שכבר מבוסס היטב, תפס נתח משמעותי מעוגת הצרכנים. לנוכח הירידה בהכנסה הפנויה של משקי הבית, והנוסטלגיה של דור ה־Z לאופנת שנות האלפיים או החיבה לתיקים של מעצבי־על, אוכלוסיות רבות בוחרות לזנוח את החנויות ואתרי האופנה המהירה לטובת חנויות וינטג', שמציעות פריטים אותנטיים עם צבעוניות וגזרות מעשורים אחרים.
חיבה עזה לתיקי מעצבים יד שנייה. volver / יח"צ
בעקבות המגמה רשתות בגדים גדולות ברחבי העולם מיהרו להשיק תוכניות המאפשרות לצרכנים למכור ולקנות בגדים יד שנייה של מותגים מסוימים, וגם יחידים מנצלים את ההזדמנויות שמספקות הרשתות החברתיות ואפליקציות המכירה השונות. מעבר לים רשתות ענק כמו זארה, גאפ, ואפילו SHEIN הסינית, פתחו אפשרות ללקוחות שלהן למכור מוצרי יד שנייה של המותג.
אחת האפליקציות הבינלאומיות המובילות היא אפליקציית DEPOP, אשר נחשבת לגדולה ביותר בתחום מכירת בגדי יד שנייה בקרב אנשים פרטיים. בחודש דצמבר האחרון היא רשמה כחצי מיליון הורדות, ואפילו איביי פתחה קטגוריה מיוחדת לתיקי מעצבים יד שנייה. קבוצות פייסבוק ייעודיות נפתחו גם בארץ, והן מאפשרות לצרכנים למכור פריטים שכבר אין להם צורך בהם, או כאלה שנקנו ולא נלבשו מעולם. אך עיקר המגמה שצוברת תאוצה היא דווקא פריטי וינטג' של מעצבי־על או מותגים גדולים, כאלה שיש מאחוריהם אמירה אופנתית והיסטוריה תרבותית. הגישה של "הם כבר לא מייצרים כמו פעם" הופכת נפוצה יותר ויותר, ורוב הבגדים בחנויות המתמחות ביד שנייה נחשבים וינטג'.
דור צעיר עם מודעות לאיכות. volver / יח"צ
מוכרים ייחודיות
אף שרשתות האופנה מנסות בכל כוחן לחקות את האסתטיקה של שנות ה־70 או של תחילת שנות האלפיים, יש קהל צרכני שרוצה את הדבר האמיתי, ולא אכפת לו אם מישהו כבר לבש את זה פעם. הקהל הזה לא מהסס להשקיע מאמץ בחיפוש אחר בגדים ואביזרים שמילניאלס חשבו כי נשארו מאחור בימי התיכון שלהם, במיוחד כשכל אלה הופכים לתמונות באינסטגרם או לסרטונים בטיקטוק.
"בשונה מחנויות יד שנייה שבהן אנשים יכולים לבוא ולהציע למכירה את הפריטים שהם לא אוהבים, כאשר מדובר בחנויות וינטג' יש עניין של קניינות ואוצרות", מסביר יניב דוייב, הבעלים של רשת החנויות "פלאשבק" בתל אביב.
"כשפתחתי את חנות הווינטג' הראשונה בדיזנגוף סנטר לפני 12 שנה, זה היה די חדשני והייתי מהראשונים שעושים יבוא של בגדי וינטג' לארץ. לפני זה עסקתי בבגדי וינטג' בצרפת, אז היה לי הידע ואת הסוכנים שלי בעולם. הבאתי קונטיינרים של ג'ינסים, טי־שירטים, בעיקר סטריט־סטייל מכל רחבי העולם, וכיום אפשר לראות שחנויות כאלה צצות בכל מקום. אלה לא חנויות של מציאון שמוכרות מכל הבא ליד, אלא באמת עבודה מאוד מדויקת. זה גם לא עוד קונטיינר של בגדים שמיוצרים בסין בהמוניות, אלא פריטים שיש מאחוריהם היסטוריה, ערך והמון תשוקה. בגדים עם רגש".
קהל היעד של "פלאשבק" נע בין צעירים בני 14, שרואים טרנד בטיקטוק ומייד רוצים להעתיקו, לנשים מבוגרות שמתחשק להן פריט מגניב שאי אפשר למצוא בשום מקום אחר.
"הטרנד של אופנת שנות האלפיים הולך חזק השנה, אבל הוא הגיע לארץ קצת באיחור ואנחנו תמיד עם היד על הדופק לגלות מה יהיה הטרנד הבא. יש לי אספנים בכל מקום בעולם, ואנחנו עושים הרבה עבודת רקע לגבי הפריטים שאנחנו מביאים לחנות, בין שאלה מותגים כמו נייקי ואדידס או רנגלר משנות ה־70, ובין שחצאיות מיני ובגדים בסגנון הספייס גירלס שהדור הצעיר מגלה מחדש.
מצעירים ועד למבוגרים. חנות פלאשבק / באדיבות פלאשבק
"אני חושב שהתשוקה לאופנת וינטג' היא הרצון למצוא משהו יוצא דופן שרק לך יש, ושהערך שלו עולה. קשה למצוא בגדי וינטג' טובים למכירה, יש תחרות בין כל החנויות להשיג את הבגדים הטובים ביותר, ובהתאמה גם המחיר משתנה מאוד מפריט לפריט. יש ג'ינסים ב־80 שקלים ויש כאלה ב־290 שקלים. נכון שאפשר למצוא ג'ינסים זולים יותר בחנויות של אופנה מהירה, אבל אנחנו מוכרים ייחודיות".
יוקרה בחצי מחיר
הקסם של בגדי מעצבים נובע מהאיכות ומהעיצוב הנצחי שלהם, ששומרים על ערכם לאורך זמן. תיקי וינטג' של מעצבי־על מאפשרים לקהל רחב יותר להיכנס לעולם המותרות במחיר נגיש יותר. המגמה של קניית פריטי יוקרה משומשים הולכת וגדלה ברחבי העולם, וגם אצלנו בישראל. זו לא רק שאלה של מחיר, אלא גם של בחירות מודעות שמשקפות ערכים אישיים.
"בניגוד לאופנה מהירה, לבגדי וינטג' יש אופי, בעיקר כאשר מדובר במותגים מפעם. יש מאחוריהם מחשבה, וזה ניכר בבחירת הבדים, בתפירה. האיכות הזאת מאפשרת לבגד וינטג', לדוגמה ז'קט עור בן 40, להיות שימושי גם לעוד 40 שנה", אומרת אביה קליינמן־שרון, הבעלים של חנות "LULU VINTAGE" ברחוב שינקין בתל אביב, שגם נבחרה לרשימה היוקרתית של חנויות יד שנייה של המגזין "ווג".
לבגדי יד שנייה הגיעה קליינמן־שרון די במקרה. "תמיד אהבתי בגדים, אבל עבדתי בתחום האירועים, ועם מגפת הקורונה פוטרתי ונאלצתי למצוא מקור פרנסה אחר. היה לי טבעי לעשות משהו עם בגדים. היה לי דוכן בשוק העתיקות בדיזנגוף במשך שנים והחלטתי שאתחיל לפרסם פריטים באינסטגרם.
"פתאום הבנתי שיש ביקוש מטורף. הבית שלי הפך לסוג של חנות, ולקוחות היו מגיעות למדוד ולקנות. זה המשיך לחנות פופ־אפ קטנה בגן העיר בתל אביב שפעלה במשך שלושה חודשים, ואז החלטתי שאני פשוט הולכת על זה ופותחת חנות כמו שצריך", היא אומרת.
מחפשים פריטים ייחודיים. לולו וינטג' / צילום: אפרת קליינמן-רביד
בחנות שלה אפשר למצוא בעיקר בגדים שנכנסים לקטגוריה של וינטג', שהם בעלי ותק של 30 שנה לפחות, של מותגי־על כמו פראדה, גוצ'י, שאנל ולואי ויטון, לצד פריטי אופנה של מותגים פחות מוכרים אבל בעלי ייחודיות וסטייל משובח. המחירים נעים מג'ינסים וטי־שירטים ב־50 שקלים לתיק איכותי ב־4,500 שקלים.
"אני כאן כבר שנתיים בחנות, ואפילו מוכרת דרך וולט. זה באמת לא ייאמן. חשבתי לעצמי 'מי תקנה תיק ב־3,500 שקלים מהספה בבית?' אבל עובדה, זה קורה. נשים מחפשות משהו מיוחד, יוצא דופן, והן לא יכולות לשלם על גוצ'י חדש מהחנות, אז אפשר להסתפק גם בפריטי יד שנייה שנראים נהדר ושיש להם היסטוריה.
"הלקוחות שלי הן נשים מגיל 25 ועד גיל 60. נשים שאוהבות דברים יפים, עם סטייל, על־זמניים. כאלה שמחפשות משהו אחר שלא רואים על כל אחת ברחוב. הפריטים הם קלאסיים ולא טרנדיים".
הסחורה, כאמור, מגיעה בעיקר מחו"ל. "יש לי ספקים שאני בקשר איתם מכל רחבי העולם – לונדון, פריז, ואפילו יפן. אנחנו עושים שיחות וידאו, הם מראים לי את הסחורה ואני בוחרת. יש לי גם פריטי וינטג' ישראלי, כמו 'משכית' או 'אתא'. הכל באיכות שאי אפשר כבר למצוא כיום".
פריטים על זמניים. לולו וינטג' / צילום: אפרת קליינמן-רביד
לקנות פחות, אבל איכותי
אתרי מכירת יד שנייה הפכו לאחת הקטגוריות הגדולות ביותר בתעשיית האופנה, וקנייה של תיק משומש היא לא רק דרך מצוינת לחסוך כסף, אלא גם שיטה חכמה לקנייה בת־קיימא, שכן אין דבר בר־קיימא יותר ממשהו שהוא כבר קיים.
השנה תיקי וינטג' של מעצבי־על רשמו עוד הישג, והם נחשבים השקעה חכמה אף יותר ממניות. התיקים הם האביזר שמעלה את ערכו במהירות הגדולה ביותר, וכך תיקי יד משומשים עולים בממוצע ב־8% בשנה במהלך העשור האחרון.
מחפשות איכות. volver / יח"צ
שחר אלחנטי, הבעלים של אתר "VOLVER", מתמחה באיתור תיקי יוקרה או פריטי לבוש של מותגי־על כמו סלין, דיור, פנדי או בוטגה ונטה.
"הלקוחות שלי הן נערות צעירות, אפילו בנות 14, שרוצות איזה תיק מיוחד, או נשים מבוגרות בנות 70 שמעריכות איכות ומחפשות פריט מיוחד במחיר שווה שהן לא יכולות להרשות לעצמן", מספרת אלחנטי ומקפידה להדגיש כי קהל הלקוחות שלה הוא כלל לא ברנז'ה תל־אביבית, אלא נשים מכל רחבי הארץ. "האינסטגרם והטיקטוק בהחלט משפיעים על זה, אבל אני לא חושבת שמדובר בטרנד חולף, אלא בפיתוח של מודעות.
"ממש לאחרונה פתחתי קטגוריה חדשה של שעוני וינטג'. זיהיתי צורך של רכישת פריט קטן וייחודי במחיר נוח ונגיש, כך שאם מישהי מחפשת להתהדר במותג־על היא יכולה לעשות את זה מבלי לקרוע את הכיס. אני תמיד אומרת שעדיף לקנות פחות אבל שיהיה איכותי".
את מבחר הפריטים אפשר לראות באתר, שמחולק לפי קטגוריות. טווחי המחיר מתחילים ב־100 שקלים ומגיעים ל־5,000 שקלים לתיק יוקרתי, ומטפסים כאשר מדובר במעיל פרווה, למשל.
"אני חושבת שהדור הצעיר, שגדל לתוך שפע אופנתי ותרבותי, רוצה לעצור רגע, לחפש את הקו הייחודי שלו. יש לצעירים מודעות לאיכות, והמחיר שלנו, לפריט חדש של מותג יוקרה, מאפשר את זה", מסבירה אלחנטי, שגם השנה השתתפה במיזם המבצעים של שופינג IL. "השנה זה מרגש במיוחד, בעקבות המלחמה והקושי שהיא הביאה איתה. זה נותן לנו, כעסקים, את האפשרות לנשום לרגע, ולצרכנים – את האפשרות ליהנות ממחירים עוד יותר נוחים".
