משרד התרבות והספורט והשר מיקי זוהר הודיעו היום (שני) על יציאתה לדרך של הרפורמה המקיפה בענף הקולנוע הישראלי. על פי התוכנית, תקציב הקולנוע יגדל ב-30 מיליון שקל ויעמוד על 130 מיליון שקל, יבוטל מוסד הלקטורה (קבוצת אנשי מקצוע שבוחנת אילו סרטים יקבלו מימון ציבורי), והקריטריונים לתמיכה בסרטים ישתנו כך שיינתן דגש על הצלחה מסחרית.
השינוי המרכזי ברפורמה הוא המעבר למתן דגש על הצלחה מסחרית בישראל. הניקוד לקרנות יינתן בהתאם למכירת כרטיסים, הקרנות בטלוויזיה וחשיפה רחבה בישראל, כשמשקל נמוך יותר יינתן להצלחות בפסטיבלים בינלאומיים. "ביטול הלקטורה תהפוך את הקהל הישראלי ללקטור בפועל", ציין השר בהודעתו.
הרפורמה, שגובשה במשך שנתיים, כוללת גם חיזוק הקרנות האזוריות והקטנות, שיקבלו יחד 43% מהתקציב, ותמיכה מוגברת ביוצרים מהפריפריה. יו"ר המועצה לקולנוע, שמעון אלקבץ, בירך על המהלך: "מדובר בתוספת משמעותית ודרמטית לתעשיית הקולנוע בארץ המפיחה רוח חדשה וודאות ליוצרים".
על פי התוכנית החדשה, 46% מהתקציב יופנה לקרנות הקולנוע הארציות הגדולות, בעוד הקרנות הארציות הקטנות והקרנות האזוריות יקבלו 43% מהתקציב (21.5% כל אחת). שאר התקציב יופנה לתמיכה בסרטי סטודנטים, אנימציה וביכורים.
מטה היצירה הישראלית אמרו ל"מעריב": "מבחני הקולנוע החדשים משקפים שינוי, והמאבק שניהלנו נשא פרי – השר הקשיב להערות וביצע תיקונים. אמנם טרם למדנו אותם לעומק, אך כבר ניכר כי חלק מהכשלים תוקנו. עם זאת, אנו מודאגים מצעדים נוספים של השר ומזכירים כי יצירה קולנועית היא עניין למקצוענים, ועל משרד התרבות להבטיח לא רק תקציבים, אלא גם חופש ביטוי ויצירה".
אולם, הרפורמה מעוררת התנגדות חריפה בקרב אנשי הקולנוע. בדיון שנערך בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת בחודש יולי האחרון, מתחו יוצרים ומפיקים ביקורת על המהלך. "מדובר בשנה הפוריה והמגוונת בקולנוע הישראלי מזה שנים", אמרה הבמאית טל גרניט. "קולנוע אמנותי יכול גם להיות מסחרי, כמו 'ואלס עם באשיר' ו'אפס ביחסי אנוש' שהביאו מיליונים לבתי הקולנוע בישראל".
המפיק אסף אמיר טען כי "אחוז ההצלחה שלנו עצום לעומת הוליווד או הקולנוע הצרפתי" והוסיף כי הרפורמה עלולה לפגוע בסרטים ייחודיים שזכו להצלחה. "מי היה מכיר בכלל בארץ ובכל העולם את רמה בורנשטיין החרדית אם הייתה תקפה הרפורמה הזאת? מי היה מאשר סרט כמו 'נודל' על ילד מהגרים סיני, שהביא המונים לקולנוע?", שאל. "הרפורמה הזאת רק מחזקת את הפריבילגים", סיכם.
אקט איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה בישראל מסר: "הקולנוע הישראלי זקוק לתוספת תקציב ולשינויים מהותיים כדי להמשיך לפרוח, כדי שקהילת המקצוענים של הקולנוע תוכל להמשיך ליצור וכדי שנוכל להמשיך להביא את הסיפור הישראלי המגוון והאהוב. תוספת התקציב שהשיג שר התרבות מיקי זוהר, בשילוב מספר שינויים ברפורמה שמטרתם להגדיל את התקציב פר סרט, הם צעד חשוב בכיוון. זה אינטרס ציבורי של כל אוהבי השפה, התרבות והקולנוע הישראלי שסרטים יופקו ויצולמו בצורה מקצועית ועם המשאבים הנדרשים, שתנאי עבודה והשכר לעובדים, השחקנים והיוצרים על הסט יהיו ראויים ושיהיה איזון נכון בין קולנוע בידורי מהנה לבין קולנוע אומנותי בעל אמירה מושחזת וביקורתית, תוך מתן קול ותמיכה לכלל הזרמים והז'אנרים האמונתיים."
סיכום פרטי הרפורמה, כפי שהופיעו בהודעת השר:
חלוקת תקציב מחודשת:
• 46% מתקציב הקולנוע מיועדים לקרנות קולנוע ארציות גדולות.
• 21.5% לקרנות ארציות קטנות ו-21.5% לקרנות אזוריות, המחולקות בין הגליל, יהודה ושומרון והנגב.
חיזוק קולנוע ישראלי ומסחרי:
• עידוד הפקת סרטים שמושכים את הקהל הישראלי, כמו סרטים מסחריים וסרטי בידור מצליחים ויינתן לכל קרן עד 450 נקודות על הצלחה בקופות.
– פחות סרטים שמיועדים לחו״ל בלבד ושהציבור הישראלי לא צופה בהם. יותר סרטים פופולריים ורלוונטיים לקהל.
דגש על גיוון תרבותי וקידום יוצרים מהפריפריה:
• תמיכה מוגברת בסרטים ייעודיים על פריפריה חברתית-כלכלית, נשים וביוצרים צעירים וחדשים.
תמיכה בסוגות קולנוע מגוונות:
• סרטי סטודנטים יקבלו ניקוד על השקעה של לפחות 30,000 ש”ח.
• סרטי אנימציה עלילתיים באורך מלא יקבלו 20 נקודות, וסרטים קצרים יקבלו 8 נקודות.
• סרטי ביכורים יקבלו עד 120 נקודות.
תמיכה בקולנוע אזורי:
• לפחות שליש מצוות ההפקה חייב להיות תושב האזור בו הסרט מופק.
• חלק משמעותי מהתקציב יופנה לשירותים המגיעים מהאזור.
קידום טכנולוגיות חדשות ושיווק בינלאומי:
• תמיכה בהפקות חדשניות המשלבות טכנולוגיות מתקדמות.
• תקצוב ייעודי לשיווק סרטים ישראליים בפלטפורמות בינלאומיות כמו נטפליקס ודיסני פלוס.
