שר העבודה ל'דבר': "העלאת התשלומים לביטוח הלאומי תהיה זמנית"

שר העבודה, יואב בן צור התייחס להעלאה המוצעת בתשלומים לביטוח הלאומי כחלק מתקציב 2025, ואמר שהיא "תהיה לזמן קצוב ואז תיפסק". הוא הוסיף כי הוא "מקווה שבסוף 2025, כשהמצב יתייצב, התשלומים לביטוח הלאומי ירדו". את הדברים אמר השר בתגובה לשאלת 'דבר' בנושא, במסיבת העיתונאים שבה הוצגו נתוני העוני של הביטוח הלאומי ל-2023.

השר אמר שהכסף מהעלאת התשלומים ילך לקופת האוצר, ולא יישאר בביטוח הלאומי.

לדברי השר, החלופה להעלאת התשלומים הייתה פגיעה בקצבאות. "נאבקנו על כך שבתקציב לא יקפיאו קצבאות. החיסכון שאמור היה להיות לקופת המדינה מהקפאת הקצבאות היה 6.5 מיליארד ש"ח. האלטרנטיבה הייתה העלאה של התשלומים לביטוח הלאומי, כשהמעסיקים נכנסו תחת האלונקה והסכימו". גם מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי, צביקה כהן, השיב לשאלת 'דבר' בצורה דומה: "האלטרנטיבה הייתה לקצץ בקצבאות. ביחס לזה אני חושב שההחלטה הייתה נכונה".

הצעת החוק שאליה התייחס בן צו המבקשת להעלות את דמי הביטוח הלאומי באופן הבא: לשכירים ולעצמאים – העלאה של דמי הביטוח במדרגת השכר או ההכנסה התחתונה (בחלק ההכנסה שעד 7,522 ש"ח) ב-1.6%, שיתחלקו באופן שווה בין העובד למעסיק. ליתר המבוטחים – העלאה של דמי הביטוח ב-50% ביחס לדמי הביטוח שהם משלמים כיום.

על פי דו"ח שהגיש מרכז המחקר והמידע של הכנסת לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אדם שלא עובד ומשלם את דמי הביטוח המינימליים ישלם לאחר התיקון 130 שקלים בחודש במקום 87 שקלים עד כה, וסטודנט או אברך ישלמו 43 שקלים במקום 29 שקלים. עובד שמרוויח שכר מינימום ומשלם כיום 23.5 שקלים בחודש דמי ביטוח לאומי, ישלם לאחר התיקון 70.6 שקלים, ומעסיקו ישלם עבורו 255.8 שקלים נוספים, במקום 208.7 שקלים עד כה. העלייה המרבית עבור עובד שמרוויח שכר של 7,522 שקלים ומעלה תעמוד על כ-120 שקלים בחודש, שיחולקו גם הם בין העובד למעסיק.