הפסקת הסיוע האמריקני לאוקראינה מעוררת דאגה עמוקה בטאיוואן, שרואה בכך סימן מבשר רעות לגורלה שלה מול סין התוקפנית. "אני מרגיש יותר פחד תחת טראמפ מאשר תחת ביידן", אומר מהנדס השבבים הטאיוואני צ'נג-וויי לאי, בעוד שסיסמה חדשה מתפשטת בקרב מדינת השבבים: "אוקראינה היום, טאיוואן מחר".
חששות הטאיוואניים התעצמו לאחר שדונלד טראמפ התעמת עם וולודימיר זלנסקי בשידור חי בבית הלבן והפסיק את שיתוף המודיעין האמריקני החיוני להגנה מפני טילים רוסיים. זאת, בניגוד מוחלט למדיניות ביידן, שהבטיח במפורש להציב כוחות אמריקניים במקרה של פלישה סינית לטאיוואן.
הרקע: אי דמוקרטי בצל האיום הסיני
טאיוואן, השוכנת באי הנמצא כ-160 ק"מ מדרום-מזרח לחופי סין, הפכה למקלט לממשלה הלאומית הסינית ב-1949 לאחר המהפכה הקומוניסטית. כיום, האי הדמוקרטי, הכולל בקרבו 23 מיליון תושבים, נמצא תחת איום מתמיד מבייג'ינג, הרואה בו "פרובינציה סוררת". הנשיא שי ג'ינפינג הצהיר על כוונתו "להחזיר" את טאיוואן לשליטה סינית עד 2049, ולפי מקורות אמריקניים, הורה לצבאו להיות מוכן לפלישה כבר ב-2027. עד כה, סיפור די זהה להיסטוריה ומערכת היחסים של רוסיה ואוקראינה, כפי שהיא נתפסת ומוצגת בידי אנשי מוסקבה. אלא שבשונה מאוקראינה, לטאיוואן יש פטנט שיוצר אינטרס בינלאומי המבטיח את הגנתה – טכנולוגיית השבבים.
נכון לעכשיו, ההגנה העיקרית של טאיוואן הייתה שילוב של תמיכה אמריקנית והתלות העולמית בתעשיית השבבים הטאיוואנית TSMC, יצרנית השבבים המובילה בעולם. בזכות כך ש-TSMC מייצרת כ-90% מהשבבים המתקדמים בעולם, זכתה טאיוואן במה שנקרא "מגן הסיליקון" – הבנה שפגיעה בטאיוואן תוביל להתמוטטות כלכלית עולמית. אך, האם לעולם חוסן?
העסקנות של טראמפ והסכנה לטאיוואן
"היתרון היחיד שיש לנו הוא השבבים", סיפור ג'ייסון צ'ן לשעבר איש פרלמנט טאיוואני, וכיום עמית בכיר במכון המחקר "הדסון" האמריקאי, לעיתון טלגרף. אך יתרון זה מתערער עתה משתי סיבות: השקעת TSMC של 100 מיליארד דולר בבניית מפעלים בארה"ב, והאשמות טראמפ שטאיוואן "גנבה" את תעשיית השבבים האמריקנית.
מומחים מזהירים שטראמפ רואה את העולם דרך פריזמה עסקית – ביחסים בינלאומיים הוא מחפש עסקאות במקום לדבוק בדוקטרינות מדיניות מקובלות, כמו אלה של "סדר עולמי" סטייל קיסינג'ר. "האמונה שלו (של טראמפ) היא שבאופן בסיסי ולדימיר פוטין, שי ג'ינפינג, הוא עצמו, ואולי גם מוחמד בן סלמאן בערב הסעודית הם אלה שיקבעו את קווי המתאר של העולם", מסביר דייוויד זקס מהמועצה האמריקאית ליחסי חוץ (CFR), לטלגרף והוסיף כי "למעצמות הקטנות יותר אין מה לומר בעניין. זוהי פגיעות עצומה עבור טאיוואן".
מדאיגות יותר הן התבטאויות של אנשי טראמפ, שיכולים להתבטא ביתר חופשיות ביחס לנשיא ארה"ב. ביניהם למשל ויווק רמסוואמי (שניהל לצד מאסק, לזמן קצר, את DOGE), שאמר מפורשות שארה"ב צריכה לוותר על הגנת טאיוואן ברגע ש"נשיג עצמאות בתחום המוליכים למחצה". במילים אחרות, נראה שברית ההגנה בין ארה"ב לטאיוואן תיפסק אם לא יהיה צורך בשבבים.
אסטרטגיית ההישרדות הטאיוואנית
בתגובה, טאיוואן פועלת בכמה חזיתות: נשיא המדינה, לאי צ'ינג-טה, התחייב להגדיל את תקציב הביטחון מ-2.5% ל-3% מהתמ"ג, הממשלה מתכננת להגדיל משמעותית את ייבוא האנרגיה מארה"ב, וחברת TSMC הכריזה על ההשקעה העצומה במפעלים אמריקניים, בתקווה שהשקעה שכזו תתמרץ את ארה"ב לרצות בטובתה של טאיוואן.
"הם חכמים בניסיון למנוע את מה שקרה לאוקראינה", אמר זקס לטלגרף, והוסיף: "אני מעריך שבקרוב נראה רכישת נשק גדולה מטאיוואן וכן רכישת אנרגיה משמעותית כדי להפחית את עודף הסחר שלה מול ארה"ב", שהתנפח מ-11 מיליארד דולר ב-2018 ל-65 מיליארד דולר בשנה שעברה.
המשמעות הגלובלית של עימות פוטנציאלי
ניתוח של "בלומברג אקונומיקס" מעריך שמלחמה בטאיוואן תמחק 10.2% מהתמ"ג העולמי בשנה הראשונה – פי שניים מהנזק הכלכלי של מגפת הקורונה והמשבר הפיננסי העולמי יחד. חמישית מהסחר הימי העולמי עובר דרך מצר טאיוואן, בשווי של כ-2.45 טריליון דולר בשנה.
בעניין חיי אדם, הפנטגון מעריך שעימות כזה יגבה מחיר של כ-500,000 הרוגים. אך כרגע, המגן העיקרי של טאיוואן עשוי להיות דווקא המצוקה הכלכלית של סין, שמתמודדת עם משבר נדל"ן, האטה בצריכה ואוכלוסייה מזדקנת. לפיכך, הוראתו של ג'ינפינג לצבא הסיני בעניין מוכנות לפלישה לטיוואן עד 2027, כמדווח בטלגרף מפי גורמים רשמיים אמריקניים, עשויה לסבול מדחייה ועיכוב.