טעם של בית: לוחמי צה״ל בגזרות הלחימה של עזה, לבנון סוריה וכעת גם באיו״ש, נמצאים בתקופות ארוכות של לחימה עצימה. הם רואים את הבית אחת לכמה שבועות ארוכים. בצה״ל הבינו כבר בשלבי הלחימה הראשונים כי הצבא צועד על קיבתו וחייבים לפעול לספק ללוחמים פרטי מזון מגוונים עם טעמים שהכי קרובים לטעם של בית.
באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה של צה״ל אימצו את האמירה כי לא מדובר כאן רק בחומר אלא ברוח. חייל שיושב ואוכל אוכל שהוא אוהב, שטעים לו – מסייע לו לעמוד חזק ברוח.
מיד בשעה שמונה בבוקר, בשבעה באוקטובר, כאשר הכורזה רשמית מלחמה – אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה קיבל פיקוד על 158 מפעלים במדינת ישראל, וקציני צה״ל הפכו בפועל למנהלים של אותם מפעלים. צה״ל קבע מה היקף היצור, מה היקף הפעילות של המפעלים ומרבית היצוא הועברה לטובת צה״ל. בין המפעלים; מאפיות, מפעלי הסעדה, מפעלי טקסטיל, טכנולוגיה, תובלה ועוד. כל המפעלים נדרשו לעבוד סביב השעון 24/7. כאשר ״המנכ״ל״ של כל המפעלים הללו על פי חוק היה תא״ל שגיב שרביט, מפקד מרכז ההספקה של צה״ל.
״אין מפעל הסעדה, אין מטבח מוסדי שלא יצר לנו מנות מזון מאז השבעה באוקטובר. הבנו שמנות הקרב הן תעודת הביטוח שלנו לשעות ולימים הראשונים, אבל חשוב שהלוחמים יקבלו אוכל חם, מנחם ומזין״, אומרים בצה״ל. מבצע ההסעדה של צה״ל לכוחות המתמרנים הפך בשנה ושלושה חודשים לאחד ממבצעי הלוגיסטיקה המרשימים ביותר בצבאות המערב. יחידות צבא בעולם לומדות את מה שעשה צה״ל במהלך המלחמה כדי שלוחמי החזית יקבלו את מיטב מנות המזון.
צה״ל פעל בכמה צורות כדי שהלוחמים יזכו למגוון מוצרי מזון. הדגש היה שהמזון יהיה עשיר בחלבונים ובוויטמינים, לצד זה שהוא יהיה מגוון וטעים לחך של מרבית הלוחמים. צה״ל גם דאג לכל מגוון סוגי המזון: טבעוני וצמחוני. חלק מהמנות והחטיפים שצה"ל העביר במהלך הלחימה הם מוצרים שתעשיות המזון הישראלי נדרשו לפתח במהלך המלחמה עבור החיילים.
בראש רשימת הלהיטים של המזון שהלוחמים מעדיפים לקבל בשדה הקרב: חטיפי הבשר המיובש האמריקאים – צה״ל ייבא עשרות מכולות בשנה האחרונה והם התחליף לנקניקים ולקבנוס. המוצר השני הוא מנות הטונה עם תוספות של קוסקוס וירקות. בצה״ל אומרים כי מחיר קופסא עולה פי כמה ממחיר קופסאות טונה רגילה. אולם הביקוש הגבוה והערך של הוויטמינים והחלבון עולה במוצר היקר ביחס לקופסאות הטונה הרגילה.
צה״ל הצליח ליצור מנות חמות שאינן עם חומרים משמרים. הלוחמים הביעו התלהבות מהמוצר שגם במראה וגם בדרך הבישול שלו בשטח – זהה למנות החמות. ״המחיר של מנה כזאת הוא פי כמה ממנה חמה אבל המנה הזאת היא בריאה, מזינה וטעימה הרבה יותר. היא עשירה בכמות חלבונים״, אומר גורם באט״ל.
נושא החלבונים הפך למרכזי במודעות הלוחמים. הם דורשים מנות חלבון, כך צה״ל נדרש לרכוש משקאות איזוטופים, מעדני חלב ומעדני יוגורט, לצד מנות עשירות בחלבונים. בין היתר מסופקים ללוחמים חטיפי אנרגיה ואך פחיות משקה אנרגיה. בשל הימשכות המלחמה הבינו בצה״ל כי הלוחמים רוצים גם טעמים של בית ולא רק מוצרי שימורים וערכות של מנות חימום במים רותחים.
צה״ל פיתח ערכות מזון לצוותים הלוחמים והם כוללים גזיה, סירים חד פעמים ומוצרים לבישול ביתי: שמן, פסטות, פתיתים אורז בווקום, עדשים, תבלינים, שניצלים קפואים ועוד. במקביל צה״ל דרש מחברות המזון לפתח להם רטבים שהלוחם יוכל לקבל במנות אישיות חוץ משקיות הקטנות של קטשופ, אלף האיים ומיונז שיש בכל מסעדת המבורגרים. התוצאה – יצור של שקיות כאלה של עמבה, וטחינה. לצד זה מספק צה״ל גם חבילות טורטיה. והלהיט שכבש את היחידות הלוחמות – שווארמה צמחית להכנה מהירה בשטח. הטעם, מעידים הלוחמים: "כמו של שווארמה אמיתית".
בכלל, מספרים באט״ל כי הלוחמים של צה״ל העלו דרישות להתאמות למוצרי מזון שיקבלו. כמו למשל הדרישה בכל היחידות לבקבוקי טחינה לחיצים. הלוחמים גם לא ויתרו על שקיות הבמבה, וכן גם על חטיפי השלווה מהילדות. הקורנפלקס וחטיפי הבוקר. אגב כדי להתגבר על הקושי לצחצח שינים בשטח – צה״ל רכש אלפי אריזות של מסטיקים להורדת החומציות בפה.
המטרה היא ליצור ללוחמים רגעים של בית ושל התרוממות רוח. גם כשהם בלחימה בג׳בליה, ברפיח, ברצועת עזה או במראון א ראס בלבנון.
תא״ל שגיב שרביט הבין מהר מאוד עד כמה הלוחמים בחזית זקוקים לטעם של אוכל של אמא. זה קרה לו בין היתר כאשר בשלבי המלחמה הוא קיבל טלפון מאמא שלו. בשיחה סיפרה לו כי נתקעה עם ארבעים עוגות שהכינה לשלוח כמידי שישי ללוחמים בחזית אבל הבחור שהיה צריך לאסוף את העוגות נתקע. וביקשה מבנה שימצא יחידה שזקוקה לעוגות של בית.
״אין ספק שהחיילים רצו את המנות האוכל שהגיעו מעם ישראל שרצה לתרום ויצא מגדרו כדי לפנק את החיילים בחזית בתחילת המלחמה. אבל אנחנו כצבא נדרשנו גם לביטחות המזון. לוודא שלא יהיו לנו בעיות אחרות כמו שיחידות יושבתו מהרעלת מזון. היו לנו פלוגות שהושבתו בגלל תחלואת מעיים״, אומר גורם באט״ל שמסביר את הבעייתיות בקבלת תרומות מזון באופן לא מבוקר.
תא״ל שרביט הוביל את מיזמי ההפנינג ללוחמים בהפוגות הלחימה. הוא מספר על המשמעות הזאת ללוחמים: ״חייל יוצא מהשטח החוצה ומחכים לו מסאז׳, גלידות, מתחמי מנוחה ושירותים נוספים".
אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בהובלת מרכז ההספקה המטכ״לי ביצע למעלה מ-800 התרעננויות לכלל הגדודים שיצאו מלחימה. כששאלתי את הלוחמים מה הם רוצים לראות עוד, הם אמרו שגם אחרי שנה וחצי של לחימה – מה שמחזיק אותם זה שהם יודעים שמחכים להם אנשים בחוץ עם אוכל טוב ופינוקים.
