אמש "בעובדה" באחד הרגעים המטלטלים ביותר שיכול הורה לחוות, נצפו ענת וחגי, הוריו של החייל מתן אנגרסט שמוחזק בשבי חמאס משבעה באוקטובר במפגש עם החיילות התצפיתניות הגיבורות, מפגש בו סופקו להם פרטים קשים על גורל בנם, מתן.
בהיתי במסך וליטרלי הרגשתי כאב בלב, על זה נאמר כואב הלב ולא מבחינה פיזית, ממש הרגשתי תחושה כזו של מועקה וזעם. איך למען השם, יושבים הורים שבמשך 22 שנה העניקו את כל חייהם לבנם האהוב, צלע מצלעם, בשר מבשרם ודם מדמם, וביום בהיר אחד בזמן שבנם נקרא לדגל, להגן על המולדת, הוא נלקח מהם באכזריות וכעת עובר מסכת ייסורים שלא נתפסת, בטח לא להורה.
והם חסרי אונים מול ממשלה קרה ואטומה לפניותיהם, שמפנה עורף ושולחת כתף קרה לאלה שהזניחה תחת משמרתה ובמיוחד לאלה שיצאו בשליחות המולדת להגן על המדינה וכעת מופקרים באכזריות לא פחות גרועה מהאכזריות של מחבלי חמאס, הפעם על ידי מנהיגים שמנצלים לרעה את הכוח שקיבלו וכל מה שמעסיק אותם זה לקדם הפיכה משפטית, לטייח את פרשת "קאטר-גייט", לפטר את ראש השב"כ רונן בר והיועמ"שית שהורו לפתוח בחקירה, לחלק סכומי עתק למפלגות הדתיות ולהרחיב את חוק החסינות על מנת שיוכלו להפוך את משכן הכנסת למאפיה מושחתת וחוקית.
המידע שמסרו התצפיתניות להורים שנאבקים להשבת בנם היה כואב להכלה. התיאורים של הייסורים, המכות, ההתעללות, הכלוב והתנאים המחפירים שעובר מתן בשבי, לא ניתנים לעיכול.
לא הבנתי מדוע נערך המפגש הזה, מי יזם אותו מה הייתה מטרתו, ואם כבר נערך, למה ההורים צריכים לקבל כל פרט מידע על דרך החתחתים שעבר בנם בשבי? אפשר בקלות לצנזר חלק מהתיאורים ולחסוך מהם את הירידה לפרטים, שלא מקדמת בשום צורה את חזרתו של מתן מהשבי, אלא רק מוסיפה תסריטי אימה וסיוטי לילה עבור ההורים המסכנים. לראות את ענת אימו של מתן, אחת הנשים העדינות והנעימות שיצא לי לראות, בולעת רוק בחנק, מנסה לשדר חוזקה לאור התיאורים המטלטלים שהיא שומעת על בנה בשבי, פשוט בלתי נתפס.
כעסתי על אילנה דיין. מדוע היא יצרה ותיעדה את המפגש הזה? גם אם הוא היה בהסכמה מלאה של ההורים, יש אירועים שהם גדולים יותר מהסכמה או אישור, ואני לא מאמינה שיש פסיכולוג בעולם שנתקל עד כה בתרחיש כזה ויכול להמליץ מה נכון ומה לא נכון להורים. פה שיקולי הרייטינג גברו באכזריות רבה על האנושיות. המגישה אילנה דיין, שידעה כי תחטוף ביקורת נוקבת אחרי שידור הפרק, מיהרה בתום הראיון להדגיש באולפן כי זה היה רצון ההורים לשמוע עד לפרטי פרטים איך בנם מעונה בשבי חמאס, אבל זה לא מנקה לא אותה ולא את ההפקה, שחשבה שזה תקין ונכון לערוך את המפגש ולשדר אותו.
אבל, ויש אבל גדול, עד כמה שהיה קשה להכיל את המידע שסיפקו התצפיתניות הגיבורות להורים של מתן אנגרסט, שלא יודעים כבר את נפשם מרוב סבל מתמשך, קשה היה עוד יותר לשמוע את הראיון שהעניקה ענת לאילנה דיין באולפן בתום שידור הפרק.
אימו של מתן סיפרה שאחרי זמן המתנה בלתי נתפס, ראש הממשלה סופסוף נעתר לפגישה איתם, תודה לו באמת, וכשהיא סיפרה לו על הפציעות של מתן ודרשה לדעת מדוע הוא לא נכלל בחלק הראשון של העסקה, כי הוא הומניטרי ופצוע קשה ואמור היה להיכלל ברשימת החטופים, השיב לה נתניהו "לא ידעתי שהוא פצוע". זהו, פה, נגמרתי סופית. זה היה רגע קשה ומכעיס, חרקתי שיניים, אפילו כמעט שברתי אותם מזעם, ראש הממשלת ישראל, בינימין נתניהו, לא יודע שמתן פצוע?? באמת??? עד כמה זה אמין ???, יש מישהו במדינה שלנו שלא נחשף לפניו העקומות של מתן מהשבי עם שבר בלסת, פגיעה בעין ויד משותקת? אני בטוחה וסמוכה שאפילו טראמפ מעודכן בפציעה של מתן אנגסרט.
אז אני מניחה שקיימות שתי אופציות, או שנתניהו משקר מבלי למצמץ, כמו תמיד, הוא כבר מורגל בזה היטב, הוא הרי שלושת הקופים, לא ידעתי, לא שמעתי, לא ראיתי. הטקטיקה המביכה עד אימים שלו שהוא ממשיך להשתמש בה לאורך כל הדרך, כמו גם במשפט, שכולנו כבר עלינו עליה, כולם חוץ מתנועת הביבימונים, או ואני מסייגת, שבאמת ובתמים, נתניהו לא ידע, והוא לא ידע כי הוא טרוד עד מעל הראש בתביעת האלפים שלו, ובפרשת קאטר-גייט. אין לו זמן וגם אין לו עניין או חשק להתמודד עם המציאות הכואבת של המדינה ואם הוא באמת לא ידע אז הוא בעצם מודה שהוא לא יכול לנהל מדינה במקביל לתיק האלפים, נקודה.
הוא כל כך טרוד בחשדות נגדו, שהוא באמת מנותק מהמתרחש בעם, מנותק מהזוועות שהתרחשו במשמרת שלו, בעקבות מזוודות הכסף המנופחות שהעניק לחמאס לאורך כל הקדנציות שלו.
לא יודעת כבר מה יותר גרוע – המחדל של שבעה באוקטובר או המחדל המתמשך של נתניהו בניהול המלחמה וסוגיית החטופים, כמו שלא ידע על מצבו הרפואי של החטוף מתן אנגרסט.
עוד סיפרה ענת כי היא אישרה לפרסם את סרטון החטיפה הקשה של מתן רק כדי שנתניהו וחבריו לקואליציה עכשיו ידעו בוודאות שמתן פצוע ונדרש להוציאו בדחיפות מהשבי.
אלא שלא דובים ולא יער, המכתב נותר ללא מענה כבר שבועיים, כי אותו נתניהו שהבטיח שהוא יוכל להיות ראש ממשלה ולנהל את המשפט נגדו במקביל לא עומד בהבטחותיו ולא מצליח לתפקד, ומתעסק אך ורק בעתידו הפוליטי ובאישומים הפליליים נגדו, אה וגם בוועדה למינוי שופטים ושינוי מערכת המשפט על מנת שתדאג לו בערעור המשפט שלו בהמשך במידה וחס ושלום יידרש.
אני כל פעם מבטיחה שאני לא אעשה את זה לעצמי, שאני אפסיק לצפות, אפסיק לכעוס ולהתאכזב ואחכה בסבלנות לבחירות הבאות, בצד ובשקט כי זה פוגע בנשמתי ובבריאותי, אבל אז אהפוך בדיוק כמו נתניהו לאחת משלושת הקופים, שרק לא ידעה.
