בפני ליפ-בו טאן שמונה הלילה לתפקיד מנכ"ל אינטל, ניצבת משימה יוצאת דופן: להיות זה שיחליט האם החברה ענקית השבבים המתקשה תמשיך לפעול כחברה עצמאית או שתימכר לחלקים ותחדל להתקיים. טאן אמנם אותת בשעות שלאחר הודעת המינוי שהוא מתכוון להצמד לאסטרטגיית הפאונדרי של קודמו בתפקיד, פט גלסינגר, אבל ייתכן שנסיבות השוק ומצבה הקשה של החברה לא יתירו לו ברירה, והוא ייאלץ להסכים לעסקה כלשהי שבמסגרתה אינטל משילה חלק משמעותי מפעילותה, ואולי אף נעלמת לגמרי.
לטאן (65), יליד מלזיה, תואר ראשון בפיסיקה מאוניברסיטת נניאנג ותואר שני בהנדסה גרעינית מ-MIT. הוא החל את לימודיו לדוקטורט בהנדסה גרעינית ב-MIT, אך פרש אחר התאונה בכור הגרעיני ב-1979, והשלים במקום זאת תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת סן פרנסיסקו.
טאן עבד בתפקידים בכירים בחברות האנרגיה EDS Nuclear ו- ECHO Energyלפני שנכנס לתחום ההשקעות. ב-1987 היה בין מייסדי קרן ההודן סיכון Walden International, שהשקיעה בתחומי השבבים, אנרגיה חלופית ומדיה דיגיטלית, ובחברות כמו Ambarella, Creative Technology, S3 Graphics, ו-Sina. ב-2001 כינה אותו מגזין פורבס "חלוץ ההון סיכון האסייתי", לאור התרומה שלו לקידום השקעות בסטארט-אפים ביבשת.
במקביל המשיך טאן להחזיק בתפקידים פעילים בחברות טכנולוגיה קטנות ובינונחיות, ובהם יו"ר חברת שבבי ה-AI SambaNova ויו"ר מפתחת שבבי התקשורת Credo. דרך וולדן, שם הוא מחזיק עדיין בתפקיד פעיל, המשיך טאן להוביל השקעות בחברות שבבים ובינה מלאכותית. ב-2021 השקיעה הקרן 20 מיליון דולר ב-AI21 Labs שהקימו אמנון שעשוע ויואב שוהם. ההשקעות של וולדן בחברות בינה מלאכותית ושבבים בסין עמדו במוקד ביקורת מצד הקונגרס של ארה"ב, שב-2023 פנה לקרן בבקשה לקבל מידע על השקעות הקרן בחברות שנמצאות ברשימה שחורה של הממשל, ובהן כאלו שזוהו כסיכון לביטחן הלאומי.
בתפקידו החדש באינטל, עתיד טאן להתמודד עם האתגר המורכב ביותר בקריירה המקצועית העשירה והמגוונת שלו. מי שהיתה בעבר ענקית טכנולוגיה והחברה הדומיננטית ביותר בעולם השבבים מתמודדת כיום עם משבר קיומי חריף, אחרי שבשני העשורים האחרונים פספסה את מהפכה המובייל וצפויה כנראה גם להחמיץ את מהפכת ה-AI. טעויות אסטרטגיות אלו הובילו את החברה לאבדן הכנסות ונתח שוק לטובת מתחרות כמו קוואלקום בתחום שבבי המובייל, אנבידיה בתחום שבבי ה-AI ו-TSMC הטאייוואנית בתחום ייצור השבבים.
גלסינגר ניסה להפוך את גורל החברה באמצעות שינוי אסטרטגי משמעותי באופן הפעילות של החברה וכניסה לתחום הפאונדרי (ייצור שבבים בעבור חברות אחרות, לפי עיצובים שלהן). זאת, לאחר עשורים שבהם אינטל יצרה רק שבבים שעיצבה בעצמה. התוכנית השאפתנית נועדה למצב את אינטל כחלופה לחברות כמו TSMC, יצרנית השבבים הגדולה בעולם, ולהפוך חברות כמו אנבידיה ואפל מיריבות ללקוחות.
אינטל להוציא לפועל תוכנית קיצוצים והידוק חגורה נרחבת. התוכנית, שעליה הכריזה החברה באוגוסט שעבר, כללה קיצוץ של 15% מכוח האדם בחברה, וביטול שורת הטבות כמו תוכנית הליסינג לעובדים בישראל
במסגרת מהלך הזה, משקיעה אינטל מאות מיליארדים דולרים בהקמת מפעלי ייצור חדשים ומתקדמים. אלו כוללים התחייבות להשקיע 25 מיליארד דולר בהקמת מפעל חדש ומתקדם בקמפוס הייצור שלה בקריית גת, והקמת שורת מפעלים בהשקעות עתק במדינות שונות בארה"ב. ואולם, חרף מאמציה אינטל טרם הצליחה לגייס לקוחות משמעותיים ורווחים לפעילות הפאונדרי ובמקביל הכנסותיה ורווחיה סובלים מירידה מתמשכת.
מהפכת הבינה המלאכותית הגנרטיבית (GenAI) שיבשה עוד יותר את התוכניות האלו, שכן יצרה שיפט משמעותי בשוק ותפסה את אינטל לא מוכנה לזינוק בביקוש לשבבי AI. הכישלון להתברג לעמדה מוצלחת באקוסיסטם שבבי ה-AI והטווח הארוך של התוכנית של גלסינגר – המפעלים החדשים הראשונים ייכנסו לפעולה בעוד חודשים במקרה הטוב – הגביר את הלחץ על אינטל מצד המשקיעים. לחץ זה רק הועצם לאור ביצועים פיננסיים מאכזבים לאורך כמה רבעונים רצופים. כתוצאה, נאלצה אינטל להוציא לפועל תוכנית קיצוצים והידוק חגורה נרחבת. התוכנית, שעליה הכריזה החברה באוגוסט שעבר, כללה קיצוץ של 15% מכוח האדם בחברה, וביטול שורת הטבות כמו תוכנית הליסינג לעובדים בישראל.
התגובה המיידית למינוי של השוק היתה חיובית, ומניית אינטל זינקה ב-10% במסחר המאוחר. ואולם, לא בטוח עד כמה הראלי במניה יתמיד אם טאן אכן מתעד להמשיך בקו האסטרטגי של קודמו. תוכנית הפאונדרי היא יקרה וארוכת טווח, וניצבת מול תחרות נוקשה מצד TSMC ששולטת באופן כמעט מוחלט בשוק הרווחי של ייצור שבבים מתקדמים. העתיד של אסטרטגיה זו גם נראה פחות ודאי תחת ממשל טראמפ, שפועל לביטול תוכנית הסובסידיות בסך 52 מיליארד הדולר של ממשל ביידן, שהזרימה לאינטל מיליארדי דולרים להקמת מפעלים בארה"ב. במקביל, בכירים בממשל טראמפ תומכים בכך ש-TSMCתקבל את הניהול של פעילות הייצור של אינטל.
לפי בלומברג, סריני פאז'ורי, אנליסט ברדמונד ג'יימס, אמר שעדיין ייתכן שטאן יחליט לפצל את פעילות ייצור השבבים של אינטל מפעילות תכנון השבבים שלה, ולמכור את אחת החטיבות או שתיהן. "במקרה שלא יהיה פיצול, משקיעים ירצו להבין טוב יותר את מפת הדרכים של החברה בתחום הייצור", הוא אמר.
במכתבו לעובדים, מדבר טאן על רצונו לייסד "אינטל חדשה". השאלה היא איזו מין אינטל חדשה הוא רואה בחזונו. חברת פאונדרי משמעותית שמייצרת תחרות ל-TSMC ומספקת שבבים לחברות כמו אנבידיה ואפל, כפי שדמיין גלסינגר? או חברה קטנה יותר וממוקדת, כזו שעוסקת רק בתכנון שבבים או רק בייצורם? ואולם האינטל החדשה היא בכלל פירוק החברה לחלקים מכירה שלהם לשחקניות אחרות, כך שבסופו של דבר מה שנשאר מאינטל זה בעיקר זיכרון של תהילת עבר והחמצת עתיד.
ייתכן שמרחב התמרון של טאן יהיה מוגבל מאוד, חרף מעמדו והרקורד המרשים שלו. כפי שהוא מזכיר במכתבו לעובדים: "יש לנו אחריות לספק תוצאות לבעלי המניות שלנו". הוא מוסיף שהוא מקווה שהדבר יתאפשר בזכות "המיקוד המחודש שלנו בלקוחות". אבל לא בטוח שלבעלי המניות יש את הסבלנות הדרושה לכך. השוק אמנם הגיב בחיוביות למינוי, אבל המגמה יכולה להשתנות ברגע שיתבררו תוכניותיו של טאן, אחרי רבעון או שניים עם ביצועים מאכזבים, או כשיתברר שיש עדיין קשיים מהותיים בהגשמת חזון הפאונדרי.
ובמקרה זה, ייתכן שלטאן לא תהיה ברירה, ובמקום המנכ"ל שבה להושיע את אינטל הוא יהפוך להיות זה שמפקח על קבורתה הסופית.