רה"מ בנימין נתניהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון ומנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר נפגשו אתמול בלשכת ראש הממשלה בירושלים לדיון שהוגדר כדיון "ראשוני בנושא תקציב המדינה לשנת 2025".
האם מדובר בדיון רציני לקראת הכנת תקציב 2025 שאמור להיות מאושר כבר באוגוסט בממשלה? נזכיר כי רק בשבוע שעבר מתח ראש אגף התקציבים יוגב גרדוס, שאגב לא נכח בפגישה אמש, ביקורת חריפה על כך שדיוני התקציב הופסקו. "זה על גבול הלא סביר שאנחנו ביולי ועוד לא בדיוני תקציב עמוקים", אמר.
דיוני התקציב הופסקו כדי להבין אם יש כוונה להעביר את תקציב 2025 ומה מרווח התמרון בתוך המסגרות התקציביות, או במילים פשוטות: מה יהיה יעד הגירעון ואילו התאמות (קיצוצים בהוצאות הממשלה והעלאות מיסים) יידרשו כדי להגיע אליו. האם כל הסוגיות הללו נפתרו? למרבה הצער לא, עדיין לא.
ואולם, לפי הודעת לשכת ראש הממשלה, יש נכונות לאשר את התקציב עד סוף השנה הנוכחית, דבר שמתיימר לשים סוף לספקולציות על כך שראש הממשלה יתקשה להעביר תקציב במצב הפוליטי הנוכחי ולא יהיה מנוס מלפתוח את שנת 2025 בתקציב המשכי משנת 2024.
ל"ישראל היום" נודע כי הפגישה שלשום היתה קצרה יחסית, ובמהלכה הנגיד, שהציג את עמדת בנק ישראל, אמר לראש הממשלה וליועצו הכלכלי פרופ' אבי שמחון כי יש להתקדם בדיוני התקציב, ושהתקציב חייב להיות מרסן ומשמעותי. פרופ' שמחון הביע אופטימיות באשר לצמיחה הצפויה בשנה הבאה, ואף דחף לביטול העלאת המע"מ בשנה הבאה, אך חושב כי יש לבצע התאמות. גם אם שמחון צודק, שכן רוב ההערכות מדברות על צמיחה גבוהה בשנה הבאה בהנחה שהמלחמה תסתיים עד אז, למותר לציין כי מרווח הטעות עלול להיות גבוה וכואב במיוחד.
אי ביצוע התאמות רציניות שמחזירות את המשק לתוואי של יחס חוב־תוצר יורד, יעורר את דאגתן של סוכנויות הדירוג שכבר עוקבות אחרינו באדיקות – אופק הדירוג של ישראל בשלוש הסוכנויות הגדולות הוא שלילי.
בהקשר הזה, נזכיר כי הנגיד פרופ' אמיר ירון אמר שלשום בוועידה הכלכלית הלאומית של "כלכליסט" ובנק לאומי כי "השווקים והעולם נתנו לנו קרדיט גדול על ההתחייבויות להעלות את המע"מ – ולכן אי ביצוע ההתחייבות הזו יהווה סכנה". הנגיד הוסיף כי יש לבצע התאמות קבועות, ולא מהלכים חד־פעמיים.
פרופ' שמחון הגיב בשיחה עם "ישראל היום" על הביקורת על כך שאין כוונה אמיתית להעביר את תקציב 2025 ואמר כי "אין לזה בסיס". לדבריו, "זה היה דיון ראשוני והוא היה מאוד ענייני. במהלך הדיון התגלו כמה אי הסכמות בנוגע לנתונים ולתחזיות, והסיכום הראשוני היה שתיקבע פגישה נוספת כדי לגשר על הפערים. אני בטוח שבדיונים הבאים יוזמנו גם ראש אגף התקציבים, גם החשב הכללי וגם הכלכלן הראשי".
מסתמן כי תיקבע פגישה נוספת בפורום דומה כדי לצלול אל תוך נבכי התקציב, ובעיקר כדי לקבוע את מסגרת התקציב – את גובה הגירעון לשנת 2025 – כדי שגורמי המקצוע באוצר יוכלו להתחיל לעבוד על ההתאמות הנדרשות. קשה להבין אם ראש הממשלה מתנגד לכל הקיצוצים בשלב הזה, והתמונה תתבהר בדיוני העומק בהמשך.
בינתיים, דיוני התקציב יימשכו מתוך נקודת ההנחה שהתקציב יאושר בכנסת עד סוף דצמבר. מסתמן כי הגירעון המרבי שייקבע בשלב זה, לצורך הדיונים, יהיה כ־4.5%-5%. מדובר ביעד גירעון גבוה יותר ממה שמקווים שיהיה בבנק ישראל – 4%, והמשמעות היא שלא כל ההתאמות בסך של 30 מיליארד שקלים יתבצעו. נזכיר כי באוצר העריכו שללא צעדי התאמה ובהתבסס על ההתחייבויות הנוכחיות, הגירעון בקופת המדינה יזנק ל־5.2%.