בג"ץ חייב היום (ראשון) את המדינה להשיב בתוך 21 יום לעתירה שהגישו ארגוני איכות הסביבה בעניין הפחתת גזי חממה. הדיון בעתירה צפוי להתקיים ב-25 בספטמבר לפני השופטים רות רונן, חאלד כבוב ודפנה ברק-ארז. המדינה לא השיבה עד כה לעתירה, אף שקיבלה כבר ארבע ארכות.
העתירה הוגשה בספטמבר 2023, והעותרים טענו כי משבר האקלים מציב איום ממשי על חייהם, גופם וכבודם של תושבי ישראל ודרשו להפחית את פליטות גזי החממה ל-43% עד 2030, בהתאם לקונצנזוס המדעי ולהתחייבויות הבינלאומיות של ישראל. "זהו יעד המינימום למיתון חלק מהפגיעות הקשות ביותר של משבר האקלים בחיי אדם, בשלמות הגוף ובכבוד הבסיסי של תושבי ישראל", נכתב בעתירה.
העותרים הדגישו כי פנו בשנים האחרונות לממשלות ישראל במטרה להסב את תשומת לבן לכך שפעולותיהן סותרות את החובה החוקתית והחוקית לשמור ולהגן על חיי אדם ובריאות הציבור, אולם משפניות אלו לא זכו למענה, לא נותר להן אלא לפנות לבג"ץ.
לפי העתירה, ישראל נמצאת ב"נקודה חמה" מבחינה אקלימית, וכתוצאה מכך קצת ההתחממות בישראל גבוה כמעט פי שניים מהקצב העולמי. בדו"ח היערכות לשינוי אקלים שגיבש המשרד להגנת הסביבה ב-2021 נקבע כי ההשפעות על ישראל צפויות להיות חמורות במיוחד עם עלייה של 3.7 עד 4 מעלות צלזיוס עד סוף המאה, ירידה ניכרת במשקעים, עלייה באירועי קיצון (גלי חום, בצורות, הצפות ושיטפונות) ועלייה במפלס מי הים.
על אף כל אלה, ישראל לא הסדירה בחוק יעדים להפחתת פליטות גזי חממה, הגורם המרכזי למשבר האקלים המאיים על יציבות החיים בכדור הארץ. היעד שנקבע בחוק האקלים המקודם בימים אלו בכנסת הוא הפחתה של 30% בהיקף הפליטות עד 2030 – יעד נמוך משמעותית מהמקובל בעולם ובניגוד להתחייבויותיה הבינלאומיות של ישראל, ובראשן הסכם פריז. זאת ועוד, מדגישים העותרים כי גם ביעד מינימלי זה ישראל לא צפויה לעמוד. "המשמעות היא הרת אסון", נכתב בעתירה.
"מעדיפים לטמון את הראש בחול"
העתירה הנוכחית מצטרפת לעתירות דומות שהוגשו ברחבי העולם. אחת המוצלחות שבהן היתה בהולנד, שם בית המשפט העליון הורה לממשלה להפחית ב-25% את יעדי הפליטות בהשוואה ל-1990.
מנכ"ל ארגון מגמה ירוקה, אלעד הוכמן, שעומד מאחורי העתירה אמר כי: "זה שלב היסטורי ומעורר תקווה במאבק למען הגנה על הבריאות של כולנו. הדיון הזה הוא צעד משלים למאבקי השטח שאנחנו מובילים עם אזרחים ואזרחיות מכל רחבי הארץ למען הבריאות והעתיד של כולנו, והוכחה נוספת לכך שהמאבק הסביבתי לא נופל על אוזניים ערלות. הציבור בישראל לא מוכן עוד שיפקירו את בריאותו ואת עתיד ילדיו".
עו"ד ערן צין, מהקלינקה לצדק סביבתי באוניברסיטת תל אביב הוסיף: "ממשלת ישראל טומנת את הראש בחול ואינה קובעת יעדים מספקים להפחתת גזי חממה. ברחבי העולם מנוהלות אלפי תביעות אקלים נגד ממשלות קצרות רואי. בני נוער וקשישים בישראל, המשלמים בגופם, בחייהם ובאובדן עתידם את מחיר המחדל, דורשים דרישה בסיסית. בנסיבות אלה, החלטת בית המשפט להעביר לדיון בהרכב את עתירת האקלים הראשונה בישראל היא מבורכת ומעניקה תקווה לשינוי".
