פיתוח החומרה נתפס בעשורים האחרונים כתחום מסובך עם תהליכי ייצור מורכבים, שרשראות אספקה מסורבלות, ושולי רווח נמוכים יחסית. זאת בניגוד לתחום התוכנה שייצג את ההפך הגמור. אבל משהו השתנה, והגיע הזמן לבחון את זה מחדש. אחד הדברים המרתקים בתחום ההשקעות הוא החופש לחקור, לבחון ולשאול שאלות חדשות על כיוונים חדשים. זה הזמן לשאול האם אנחנו עומדים בפתחו של עידן חדש שבו השילוב בין חומרה לבינה מלאכותית הוא בדיוק הנקודה שבה נבנות חברות הענק הבאות.
תעשיית ההייטק נבנתה על בסיס חומרה. אפילו השם עמק הסיליקון מגיע מתעשיית השבבים האלקטרוניים – אותם רכיבים שהפכו את המחשוב למה שהוא היום. חברות כמו Fairchild Semiconductor, אינטל, AMD ואחרות היו החלוצות בתחום והניחו את היסודות של עולם המחשוב המודרני. למעשה, גם עולם ההון סיכון עצמו נולד מתוך ההשקעות הראשונות במיזמי חומרה. אבל בשנות ה-80 וה-90, עם הדומיננטיות של מיקרוסופט ופריחת האינטרנט, המיקוד עבר מתעשיית השבבים לתעשיית התוכנה. ההזדמנות הכלכלית העצומה שיצרה התוכנה היא שהפכה את קרנות ההון סיכון מנישה קטנה לנכס פיננסי מרכזי. בתחילת הקריירה שלי בתחום ההשקעות ב-2014, המסר היה חד וברור: חומרה מסוכנת מדי, קשה להתרחב איתה, ושולי הרווח נמוכים – בתחום התוכנה נמצאות ההזדמנויות הגדולות ביותר.
אבל נדמה שהתפיסה הזו דורשת עדכון. העשור האחרון היה תור הזהב של התוכנה. כמעט כל סטארטאפ חדש הוקם על בסיס SaaS, ושווי השוק של חברות תוכנה גדל בצורה דרמטית. אבל אז הגיעה הבינה המלאכותית ושינתה את כללי המשחק. מודלי שפה גדולים (LLMs) ומערכות בינה מלאכותית מתקדמות הפכו את פיתוח התוכנה לאוטומטי יותר ויותר. משימות שפעם דרשו צוותים של מהנדסים ניתנות כעת לביצוע בתוך שעות. תוכנות שנכתבו בקוד ידני מוחלפות באלגוריתמים לומדים שמייצרים קוד בעצמם. וכאן עולה שאלה קריטית: אם חסם הכניסה לפיתוח תוכנה מצטמצם – איפה נמצא היתרון התחרותי האמיתי?
כיום, רוב רכיבי החומרה הפכו לסחורה סטנדרטית. אבל לבנות מוצר פיזי, לייעל את שרשרת האספקה, לנהל ייצור ולוגיסטיקה זו כבר משימה מורכבת. זה תהליך מסובך, מתיש, ורוב האנשים פשוט לא בנויים להתמודד איתו. לכן, חברות שמצליחות לפצח את אתגרי החומרה מחזיקות ביתרון תחרותי מובנה. לאו דווקא בגלל המוצר עצמו, אלא משום שעצם הצלחתן לפצח את עולם החומרה היא חומת ההגנה שלהן. בנוסף, המעבר של לקוחות בין מוצרים פיזיים קשה יותר מאשר בין מוצרים דיגיטליים. אנשים ועסקים מפתחים קשר רגשי למוצרים שמביאים להם שמחה, תועלת או סטטוס וכשמותג מצליח ללכוד את האלמנט הזה, הוא יוצר נכס כמעט בלתי ניתן להחלפה. לכן זה לא מפתיע שארבע מתוך עשר החברות בעלות שווי השוק הגבוה בעולם – אפל, אנבידיה, טסלה ו-TSMC – הן חברות שהשורשים שלהן נטועים עמוק בעולם החומרה.
אבל החברות האלו נוסדו לפני עשורים רבים. מה יקרה כשהאתגרים של החומרה יפגשו את היתרונות של הבינה המלאכותית? אני מדמיין עתיד שבו מוצרים פיזיים ישמשו ככרטיס כניסה (wedge offering) כדי לרכוש לקוחות פרטיים וארגוניים, כאשר הערך האמיתי יופק משירותי בינה מלאכותית מתמשכים. בנוסף, בינה מלאכותית יכולה לסייע בפתרון של אתגרים רבים הקשורים לניהול שרשרת אספקה והייצור. פגשנו שורה ארוכה של חברות "AI לשרשרת אספקה", המתמודדות עם הכל – מסוכני רכש חכמים ועד אוטומציה של BPO.
אז כן, שולי הרווח של חומרה נמוכים יותר מה-80%+ המקובלים בתוכנה, אבל כשבונים חומות הגנה אמיתיות, אפשר גם להכתיב מחירי פרימיום. ראו לדוגמה את NVIDIA, שהוכיחה עד כמה עסק חומרה יכול לשגשג.
למה ישראל בעמדה מושלמת להוביל את התחום? בישראל יש מאגר עצום של טאלנט יוצא דופן בתחום החומרה, שמגיע במידה רבה מהצבא. ההיסטוריה של חומרה בישראל כוללת הצלחות כמו מובילאיי, מלאנוקס, סולראדג׳ ו-Habana Labs. וכמו כן, חברות ענק כמו אינטל, אנבידיה, ואמזון מחזיקות מרכזי פיתוח בישראל בדיוק בגלל הכישרון המקומי.
שנת 2025 היא תקופה מעניינת עבור רבים מהשחקנים הללו. כישרון מקומי באינטל מחפש הזדמנויות חדשות עקב חוסר הוודאות בחברה. מובילאיי חווה טלטלות בבורסה, מה שמוביל מפתחים לבדוק כיוונים אחרים. מלאנוקס ואנבידיה מחזקות את הפעילות שלהן בישראל (וזו בשורה מצוינת למדינה!) ועד לאחרונה, לסרב ל-RSUs של אנבידיה היה כמעט בלתי נתפס, אך ייתכן ש-Deepseek הצליחה לערער את מעמדה ומחזקת את התחרות על הטאלנטים. כאשר מחברים את כישרון החומרה הזה עם הכישרון התוכנתי שישראל פיתחה ב-20 השנים האחרונות ביחד עם התקדמות הבינה המלאכותית מתקבלת נוסחה מנצחת לגל חדש של חברות חומרה מונעות AI.
בין התחומים החמים שבהם בינה מלאכותית וחומרה ייפגשו כדי ליצור את העתיד ניתן למצוא את כלי ה-AI-Native שתומכים בפיתוח חומרה, כמו למשל מערכות רכש חכמות, כלים לתכנון שבבים מבוססי בינה מלאכותית ועוד, שבבים מהדור הבא שמותאמים לבינה מלאכותית ו-LLMs, כולל חידושים ברשתות תקשורת ומחשוב קוונטי, חברות טכנולוגיות ביטחוניות מתקדמות מבוססות חומרה ובינה מלאכותית, חידושים בתחום הצרכנות לקהל הרחב, כדוגמת "Alexa הבאה" שתכנס לכל בית ושילוב של מודלים מתקדמים עם תשתיות פיזיות בתחום הרובוטיקה.
עולם ההון סיכון נולד מתוך חומרה, נדד לתוכנה, וכעת השניים מתחברים מחדש. ככל שהבינה המלאכותית הופכת את התוכנה לקומודיטי, החומרה הופכת לשכבה מוחשית, ייחודית ומוגנת יותר מבחינה תחרותית. האתגרים קיימים – מורכבות ייצור, שולי רווח נמוכים וזמני פיתוח ארוכים – אך הם יכולים להפוך ליתרון תחרותי אם ניגשים אליהם בגישה נכונה ולישראל יש את כל מה שנדרש להיות בחזית הגל הבא של חברות חומרה מונעות בינה מלאכותית.
יונתן מנדלבוים הוא שותף בקרן TLV Partners
