עיריית ביתר עילית השיקה היום (רביעי) שירות פסיכולוגיה תעסוקתית לתושבי העיר במסגרת רשותית. באירוע במעמד ראש העיר מאיר רובינשטיין, הושקה היחידה החדשה אשר תפעל תחת קורת הגג של השירות הפסיכולוגי החינוכי (שפ"ח) בעיר.
המודל, במסגרתו הוקמה היחידה, הינו מודל שפועל בהצלחה רבה כבר מזה שלוש שנים בעיריית קריית גת. הוא גובש בשיתוף עם פורום הארגונים לחיזוק הפסיכולוגיה הציבורית, נציגי משרד הבריאות והסתדרות הפסיכולוגים. המודל מציע לפסיכולוגים צעירים תהליך התמחות כפולה בפסיכולוגיה חינוכית ובפסיכולוגיה תעסוקתית במסגרת הרשות, וכך מייצר גם שירות חדש עבור תושבי העיר, וגם מושך פסיכולוגים מתמחים לעבודה בשירותים הפסיכולוגיים החינוכיים המשוועים לידיים עובדות.
סיוע מול אתגרי הכניסה לשוק העבודה
יהונתן למדן, פסיכולוג תעסוקתי המנהל את היחידה התעסוקתית החדשה בביתר עלית, הדגיש כי מדובר בשירות חדשני שכיום איננו זמין לאנשים מן השורה ובייחוד לאוכלוסיות הזקוקות לו שהן פעמים רבות דווקא האוכלוסיות החלשות יותר שהנגישות שלהן לחלופות פרטיות היא נמוכה.
"במאה ה-21 עולם התעסוקה הוא מורכב מאוד, מאתגר, ומשתנה במהירות רבה. קשה לנהל בו קריירה ונדרשת זהות תעסוקתית מגובשת שכוללת היכרות עמוקה עם עצמי, עם הכושרים שלי ועם היכולות לתרגם אותם לשוק העבודה", מסביר למדן. "השירות שפיתחנו עוסק בדיוק בפיתוח המימנויות הללו, ולאוכלוסייה החרדית שיש לה מאפיינים, אתגרים וצרכים ייחודיים שדורשים התאמה". תחתיו, פועלים שלושה פסיכולוגים מתמחים: בתיה ביטון אסתי קירמאייר ויהודה באשרי, בליווי המדריכה, פסיכולוגית תעסוקתית בעצמה, אורלי צדוק.
השירות מבוסס על מודל של התערבות קצרת מועד, בדגש על משברים, צמתים בעולם התעסוקתי וצורך לקבל החלטות על המשך הדרך המקצועית. הוא כולל תהליכי אבחון, ייעוץ וטיפול בפרט מול התמודדויות שונות ולפיתוח מיומנויות נצרכות, כמו גם ליווי ומתן מענה לקשיים ואתגרים כמו מתחים בין פרנסה ומשפחה, אתגרי הכניסה לשוק העבודה ועוד. מקבלי השירותים מופנים ליחידה על ידי גורמי הרווחה בעירייה ובתוכניות משרד הרווחה, או פונים אליה ישירות.
ראש עיריית ביתר עילית מאיר רובינשטיין (צילום: צבי קלר)
בחודשים האחרונים הספיקה כבר היחידה לתת שירותים לכ-30 איש. לצד השירות הפרטני, היחידה מציעה גם שירותים בציר קבוצתי כגון סדנאות לפיתוח מיומנויות נדרשות בשוק העבודה. "אנחנו כל הזמן מתפתחים בהיבט של התאמה תרבותית, וזה כולל גם שיח מקצועי ולמידה בינינו, על הסוגיות השונות הרלוונטיות לקהל שלנו". מחדד למדן.
לפי נתוני הלמ"ס העדכניים משנת 2024, אחוזי התעסוקה בחברה החרדית נמצאים בירידה, כאשר אחוזי התעסוקה בקרב גברים חרדים ירדו ב-2.4% משיעור של 56.7% לשיעור של 54.3%, לצד ירידה של 1.5% בתעסוקת נשים חרדיות, דווקא לאחר כמה שנים של עלייה עקבית. נתוני ההשתתפות בשוק העבודה בביתר עילית עצמה, נמוכים אף הם מהממוצע הארצי ועומדים (נכון ל-2022) על 54.8% לעומת 63.3%.
"אנו גאים להיות העיר החרדית הראשונה המקימה יחידה לפסיכולוגיה תעסוקתית – והעיר השנייה בארץ שתפעל בצורה זו על מנת להביא לקידום תעסוקתי, הכוון מדויק יותר לפונים, מתוך תהליכי אבחון והערכה תעסוקתיים מקצועיים", אמר ראש העיר ביתר עילית מאיר רובינשטיין. "כך, נוכל להמשיך ולסייע לתושבי העיר, להכווין את המבקשים להצטרף לשוק העבודה, והכל מתוך שמירה על צביון הפונים מהאוכלוסייה החרדית".
רובינשטיין ביקש להודות מקרב ליבו לד"ר ליאור סומך מנהל השפ"ח, על דחיפת היוזמה לפתיחת היחידה התעסוקתית ועל קידומה, וכן לעובדי היחידה, למנהל אגף החינוך בעיר יהודה קורנבליט ולמנהל מחלקת הרווחה אבי אקשטיין השותפים במיזם.
פסיכולוגיה בשירות הקהילה
"היחידה לפסיכולוגיה תעסוקתית היא מבחינתי חלק מתפיסה כוללת של פסיכולוגיה בשירות הקהילה" אמר מנהל השפ"ח ד"ר ליאור סומך. "היחידה התעסוקתית נולדה מתוך הקשבה לקולות שעלו מהשטח: להורים מודאגים, לצעירים מבולבלים וגם לרבנים שחיפשו פתרונות. הבנו שיש ברחוב החרדי צרכים ממשיים, עם הרבה מאוד צעירים שרוצים להשתלב בשוק העבודה, רבים מהם כבר קיבלו לכך היתר רבני, ועדיין מתקשים לעשות זאת – כשהמענים הקיימים בשוק אינם מספיק מקצועיים ואינם מותאמים לצרכים הייחודיים של צעירים החרדים".
לדבריו, מאז נכנס לנהל את השירות הפסיכולוגי החינוכי בביתר עילית לפני כשמונה שנים, שם דגש על יצירת מרחב מקצועי המותאם לצרכים הייחודיים של הקהילות החרדיות המרכיבות את העיר, בדגש על שירות שוויוני ומתואם לכולם. "החברה החרדית מתאפיינת על פי רוב בחשדנות, רתיעה מגורמים זרים וספציפית בעלי מקצוע בתחום בריאות הנפש. כדי לפצח את האתגר הזה נדרשנו גם אנחנו להשיל מעצמנו סטריאוטיפים ולפגוש את הקליינטים שלנו מתוך סקרנות אוהבת, הסתכלות לא שיפוטית ולא ביקורתית, ענווה מקצועית. היה לנו חשוב שהקליינטים לא ירגישו שאנחנו באים לשנות אותם או להחדיר להם את הערכים שלנו, ליבראליים או שמרניים. לאורך השנים פעלנו מתוך מודל שאני קורא לו חדשנות מותאמת תרבות. ביקשנו להתאים את הידע הפסיכולוגי והכלים המקצועיים שלנו לקהילה ולשפה החרדית, תוך שמירה על הערכים המסורת והתרבות של כל קהילה".
מנהל השירות הפסיכולוגי חינוכי ד"ר ליאור סומך (צילום: צבי קלר)
"אנחנו פועלים מתוך תפיסת עולם ששירות פסיכולוגי לא צריך להיות לוקסוס ששמור רק לבעלי האמצעים, אלא שירות ציבורי שנגיש לכולם" אמר ד"ר יואב בליי מפורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית, "זה נכון גם לגבי טיפול תעסוקתי, ואני בכוונה מדבר כאן על טיפול פסיכולוגי תעסוקתי ולא רק על ייעוץ או הכוונה תעסוקתית, משום שמדובר בטיפול לכל דבר – כמענה למי שפוטר, למי שמתקשה למצוא עבודה ואפילו במטרה למנוע שחיקה ולסייע בפיתוח תקווה ומסוגלות תעסוקתית".
לדבריו, בעבר השירות הפסיכולוגי התעסוקתי הציבורי היה מפותח, וכלל בין היתר כ-30 פסיכולוגים תעסוקתיים בשירות התעסוקה, אולם לאורך השנים יובש כמעט כליל. "אנחנו מקווים שהמודל הזה, של יחידה לפסיכולוגיה תעסוקתית ברשות המקומית, שהחל בקריית גת וכעת מושק בביתר עילית, יצבור תאוצה וישמש השראה לרשויות נוספות שרוצות לדאוג לתושביהן ולהציע להם שירות חיוני וחשוב. אנחנו מודים מאוד לראש העיר על תמיכתו ביוזמה ועל קידומה".
ד"ר יעל בן חורין ממועצת הפסיכולוגים ומהוועדה המקצועית לפסיכולוגיה חברתית, תעסוקתית וארגונית אומרת: "אנחנו מאמינים בחשיבות של שירות פסיכולוגיה תעסוקתית במדינה שייתן מענה לכל תושב ואזרח. סביב המלחמה הרבה גופים מנסים למלא את החלל הזה אבל חשוב שיהיה כמה שיותר שירות תעסוקתי בשירות הציבורי. בתוך העיריות זה מאוד נגיש לתושבים. זה שזה משולב בשירות החינוכי שהוא פלטפורמה מוכרת ומתאימה. זה מודל טוב גם לרשויות המקומיות, גם לתושבים שמקבלים שירות חיוני וגם למתמחים שזה מאפשר להם התמחות כפולה".
