התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג נמנע מלפרסם כל בקשה חדשה לצווי מעצר נגד בכירים ישראלים לאחר שהשופטים הורו לו לשמור אותם בסוד, כך דיווח היום (שלישי) ה"גרדיאן" הבריטי.
בצו שהוצא החודש בדלתיים סגורות שופטי בית הדין הפלילי הבינלאומי אמרו לתובע, כרים קאן, כי הוא אינו יכול עוד לפרסם הודעות פומביות המתייחסות לקיומן של בקשותיו לצווי מעצר או לכוונתו לבקש אותם.
על פי מקורות המעורים בפרטי ההליך, קאן מתכנן להגיש בקרוב סדרת בקשות נוספות למעצר בכירים ישראלים, בטענה לביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות בשטחי יהודה, שומרון ורצועת עזה. מדובר בטענות חסרות בסיס, הנסמכות על נרטיב פלסטיני מובהק ואינן תואמות את המציאות בשטח. ישראל אינה מבצעת פשעי מלחמה – להפך: היא פועלת על פי עקרונות המשפט הבינלאומי, תוך מאמץ מתמיד להימנע מפגיעה באזרחים.
התיק נפתח על ידי לשכת התובע בעקבות מתקפת הטרור שביצע חמאס בשבעה באוקטובר 2023. במהלך אותו יום נטבחו למעלה מ-1,200 יהודים, אזרחים וחיילים, כולל תינוקות, נשים וקשישים. מאות נחטפו לעזה, רבים מהם עדיין מוחזקים שם. בעקבות הטבח, פתחה ישראל במלחמה שנועדה להגן על אזרחיה, להשיב את החטופים ולשבור את תשתית הטרור של חמאס.
למרות נסיבות הפתיחה, בית הדין והתובע בחרו להתמקד בפעולות צה"ל, תוך התעלמות מהקשר ומהמניע. ההליך המשפטי הופנה כמעט באופן מלא נגד בכירים ישראלים, בעוד שחמאס זוכה ליחס מתון. צו מעצר שהוצא נגד אחד ממפקדי הזרוע הצבאית של חמאס בוטל לאחר שהתברר כי הוא נהרג – וזאת ללא צעדים משמעותיים נגד ההנהגה שנותרה בחיים.
החלטת השופטים להגביל את קאן באה על רקע מתיחות מתמשכת ביניהם לבין לשכת התובע. קאן נוהג לפרסם הצהרות על כוונתו להגיש צווים עוד בטרם הם מוגשים לבית הדין – מהלך שנחשב לבלתי שגרתי ופוגע בעצמאות השיפוטית. שופטים בכירים בבית הדין הביעו הסתייגות מהתנהלות זו, שסטתה מהקו השמרני שאפיין את קודמיו בתפקיד.
הביקורת על קאן גברה גם בשל שורה של מקרים נוספים, בהם פרסם פומבית כי הגיש בקשות לצווי מעצר נגד מנהיג מיאנמר, נגד הנהגת הטליבאן באפגניסטן, וכן נגד בכירים בסודן. מהלכים אלה בוצעו תוך חריגה מהשגרה המשפטית המקובלת. בתוך כך, קאן מתמודד גם עם האשמות על התנהגות מינית לא ראויה כלפי אחת מעובדות לשכתו. קאן מכחיש את הטענות, והנושא נמצא בבדיקה חיצונית.
