"תמיד מרגש לראות בני נוער שמפנים מזמנם להיפגש אחד עם השני, לראות מעבר לקן, לשבט או לסניף שלהם" אומרת אמה לביא, מתנדבת בשנת השירות של הנוער העובד והלומד בגרעין 'בנזין' במועצה האזורית שער הנגב. האירוע שהיא מתרגשת לראות את ההגעה אליו נקרא 'מליאת הנוער', והוא נערך היום (ראשון) בכיכר הבימה בתל אביב, כחלק מאירועי 'האסיפה הישראלית' השנתיים לכבוד יום השנה לרצח רבין. מאות בני נוער הגיעו לכיכר כדי להיפגש ולשוחח, והתחלקו למעגלי שיחה, שאותם מנחים מתנדבי שנת שירות ושירות לאומי בתנועות נוער.
אירועי 'האסיפה הישראלית', ביוזמת קואליציית התנועות והארגונים 'זוכרים את הרצח, נאבקים על הדמוקרטיה' התקיימו כל שנה בשמונה השנים האחרונות – מלבד לפני שנה, כשהתבטלו בשל פרוץ המלחמה. כלקח מהאווירה הציבורית מדי שנה מתקיימים מספר אירועים במוקדים שונים ברחבי הארץ, וכוללים מעגלי שיח על סוגיות המצויות בלב הדיון הציבורי באותה שנה. ברוב השנים אסיפות הנוער והמבוגרים התקיימו במקביל, אך השנה אסיפת הנוער המרכזית בתל אביב מקדימה את אסיפות הנוער בשאר הארץ ואת אסיפות המבוגרים, שייערכו ביום רביעי, יום הזיכרון הממלכתי לרצח רבין.
מליאת הנוער (צילום: מיכל מרנץ)
נושא האסיפה השנה הוא 'איך שומרים על מדינת ישראל כמפעל משותף'? למליאת הנוער הגיעו חניכים מתנועות הנוער: 'הנוער העובד והלומד', 'הצופים', המחנות העולים', 'השומר הצעיר', 'בני עקיבא', 'האיחוד החקלאי' ו'בית"ר'.
באחד המעגלים מתפתח ויכוח סביב המשפט "להבין שלא כל האמת נמצאת אצלי". "אנחנו מצויים בעידן טכנולוגי, ואנחנו צורכים רק את מה שמתאים לדעות שלנו" אומרת חניכה מבני עקיבא, "ברגע שאת מבינה שהערוצים רק מחפשים רייטינג ולהיות קיצוניים, את מפתחת ענווה, ומבינה שהאמת נמצאת לא רק אצלך".
אך לא כולם במעגל מסכימים איתה. "די להתייפייף. גם לאנשים מחו"ל שמכחישים את השבעה באוקטובר יש אמת משלהם? נו באמת" מחתה חניכה מהצופים. חברתה שיתפה כי "הייתי ברודוס עם חברות ועשרים בנים מקיפים אותנו וצועקים 'פרי פלסטין'. זה היה מפחיד". אך החניכה מבני עקיבא מתעקשת. "אני מדברת על העם שלנו. על היכולת שלי כדתייה להיפגש איתך, שאת חילונית, ולהבין שהאמת לא נמצא רק אצלי".
בשלב מסוים המדריכים מחלקים את החניכים לקבוצות קטנות יותר, שבהן הם דנים על גבולות הדמוקרטיה, שימוש פוליטי בצה"ל והגדלת מספר המתגייסים. לאחר מיצוי הדיון, החניכות באחת הקבוצות מדברות על הדמיון והשוני בין התנועות שלהן ומסבירות זו לזו מושגים ו'השפה' התנועתית.
"שמעתי דעות שלא שמעתי בעבר, וגיבשתי עליהן את דעתי" אומרת נועה שייער, בת שירות לאומי בתנועת בני עקיבא, המדריכה בסניף גני תקווה. כמו לביא, גם שייער הדריכה במליאת הנוער. לביא ושייער מספרות שהסוגייה שהכי הסעירה את החניכים היא גיוס חרדים. שייער: "היו דעות רבות. בעיקר התחדד שזה נושא שדורש הסכמה. זה נושא מורכב בחברה הישראלית".
בחלק השני של הערב נערך טקס, שבו התייחסות לחטופים, לגיוס משרתי המילואים ולמשפחות השכולות, והקרנה של שלושה סרטונים. בסרטון אחד מוצגת פעילות תנועות הנוער עם מפונים במלחמה. בסרטון השני רכזים מתנועות הנוער המשרתים במילואים שולחים מסרים מחזקים לחניכיהם, רבים מהם מציינים כי במילואים מתאפשר מפגש בונה בין קבוצות שונות בחברה הישראלית. הסרטון השלישי מציג את האירועים ההיסטוריים שקדמו לרצח רבין, כולל ההסתה הנרחבת נגד מי שהיה אז ראש ממשלת ישראל.
עוד בטקס: הרכב רב תנועתי שר את 'לשיר בחושך' של אלון עדר ו'הרעות' של להקת הנח"ל.
מילות הסיכום של המדריכה באחת הקבוצות, אותה הקבוצה שבה עלה הדיון על "לא כל האמת אצלי", מבטאות את רוח האירוע כולו: "בוא נזכור שתורנו לפעול. אנחנו דור אחר וטוב יותר. לקרוא למישהו רוצח לא מקדם אותנו לשום מקום".
