משרד האוצר מסר השבוע לוועדת החוץ והבטחון בכנסת כי ההטבות שאברך מקבל מהמדינה לאורך השנים מסתכמות ב-700,000 שקל, ואם מוסיפים לכך הטבות שאינן בלעדיות למגזר החרדי, הן אף מגיעות ל-1.5 מיליון שקל לכל אברך. ההטבות כוללות סבסוד מעונות יום, הנחה בארנונה, והנחה בדמי הביטוח הלאומי. אז אם המדינה משלמת לי, למה שארכוש השכלה או מקצועות רלוונטיים למשק מודרני?
שכר הדירה החודשי בממוצע בשנת 2022 עמד עפ"י הסקר של הלמ"ס על 4,260 שקל לחודש בממוצע לכל האוכלוסייה. מה עושים? בקרב האוכלוסייה החרדית והערבית נפוצה הבנייה הלא חוקית והלא מדווחת. לדוגמה, רוכשים דירה באחת הערים העניות עם חללי מדרגות, עליית גג בין התקרה לרעפים, חניות (אף שאין להם רכב), שטחים משותפים, ולאחר קבלת טופס 4 לאישור אכלוס, פותחים קירות, מקימים פלטות גבס, מושכים צנרת מים וביוב, בונים דירות בחללי הגג והרעפים ובחניות, אפילו בארונות חשמל – ואם צריך גם באוויר, ביציאה ממרפסות סוכה רשומות.
קומבינת הדיור החרדי..
דירה בארון מים באלעד. pic.twitter.com/xVmdfdK4xS
— מאחורי 'הפרגוד' (@moshepargod) January 12, 2025
כך אפשר מדירה אחת על הנייר לייצר 2-3-4 דירות פיראטיות, עם שירותים, מים ומערכת חשמל. משכירים את הדירות הלא חוקיות האלה, שאינן קיימות בשום רישום, ומשכר הדירה שגובים משלמים משכנתה בגין הדירה המקורית הרשומה כחוק – ועוד נשאר עודף. הרשות המקומית, שהיא בעלת הסמכות בנושא מעקב אחר מניעת הפרת חוקי בנייה, יודעת בד"כ על מה שקורה בחצרות האחוריים, אבל מה לעשות – אם יש ילודה אז יש דירות.
שיעור הארנונה והיקפה שנקבע ע"י האוצר עם הזרוע של משרד הפנים אינו רלוונטי לעניין זה. התוצאה: ארנונה לא מייצגת להיקף הבנייה, הנכסים והשירותים הנדרשים לאוכלוסיית הרשות המקומית. כתוצאה מכך פחות תקציבים לרשויות בערים העניות והתוצאה היא וערים מוזנחות אפילו בשכונות חדשות.
הארנונה המשולמת על כל הקומפלקס של הדירה המוצהרת והדירות הלא מוצהרות נמוכה בחצי מארנונה שמשלמים בעלי ההכנסה בעשירונים הגבוהים. באופן דומה ישנן דירות לא מדווחות בערים והכפרים המוכרים ולבטח הלא מוכרים בסקטור הערבי. כך יוצא שהוצאות בגין מים בעשירון הנמוך ביותר גבוהה מהעשירונים העליונים. גם בהוצאות בגין חשמל וגז ודלק, העשירונים הנמוכים די גבוהים יחסית להכנסת הכספים הפנויה שלהם. רואים? אמרנו לכם: מסתדרים.
הטור המלא – מחר ב"מעריב-עסקים"
