כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו בוחר לתקשר עם הציבור באמצעות סרטונים מוקלטים – סימן שהוא מזהה אירוע במימדים שלא מאפשרים טיפול בדרכים הרגילות. ואכן, הקרב על ראש השב"כ, המתפתח בכמה חזיתות, מתחיל להזכיר לנתניהו את האירוע הטראומתי שבו נפתחה הקדנציה הנוכחית שלו – את הרפורמה המשפטית ובעיקר – את גל המחאה נגדה.
ברפורמה המשפטית נתניהו לא התערב בזמן הנכון, מה שנקרא "לא העירו אותו בלילה", וכשזיהו את הבעיה, היא כבר יצאה משליטה. ב-2023 נתניהו וממשלתו כשלו בקרב על הנרטיב, מתנגדי הרפורמה היו שם ראשונים, הם – ולא נתניהו או יריב לוין או שמחה רוטמן – קבעו את הכותרת והשאר – היסטוריה. ההיסטוריה הזאת, מבחינת נתניהו, לא תחזור עוד על עצמה. הפעם הוא בא בעצמו להרוג את אירוע בטרם יצא מכלל שליטה.
הטענה המרכזית בקו ההגנה של ראש השב"כ ושל התומכים בו, היא שפרשת קטארגייט היא הסיבה לפיטורין. זו בדיוק הטענה שאותה בא נתניהו להרוג, לעצור את כדור השלג הציבורי לפני שתהפוך לעובדה מוגמרת, ואז – יהיה מאוחר מדי.
הסרטון שהוציא ראש הממשלה – הוא מסר לציבור, וגם – לבג"ץ, לקראת הדיון שיתקיים אחרי שניתן צו ארעי. ראש הממשלה מוסר לשופטים עוד לפני שהדברים ייאמרו בפניהם על ידי עו"ד שייצג את הממשלה והעומד בראשה בייצוג פרטי (כפי שכבר נמסר ליועמ"שית שהתבקשה לאשר ייצוג של לא על ידיה): "בעניין של ראש השב"כ אין לכם קייס. הנה העובדות והנה הטיימינג. אינני מפטר את רונן בר כי הוא חוקר את אנשיי, אלא להיפך – החקירה נועדה למנוע פיטורין".
ברגע שהטענה באה ממנו ישירות ולא מגורם מדיני או גורם אחר עלום שם – מבחינת נתניהו זה הופך מעוד קונספירציה לעובדה. על כן – הוא ניצב מול המצלמה ונלחם על הנרטיב, בלי לחכות לדיון בבג"ץ.
לפי שעה קשה להעריך, כמה המאמץ יצליח. האם הפעם גל מחאה לא יהפוך למרכיב שמשנה את המציאות. בכל מקרה , לא כאן יהיה המבחן האמיתי של ראש הממשלה נתניהו, אלא – במינוי של ראש השב"כ הבא.
הבחירה של נתניהו במועמד לראשות הארגון תיתן במקומו תשובה לשאלה העקרונית: האם החלפת ראש השב"כ תשפיע על החקירה של יועצי ראש הממשלה וקשריהם עם קטאר. כדי באמת להרוס את הטענה נגדו, נתניהו חייב למנות מועמד רציני משורות הארגון, רק זה – ולא סרטונים והדלפות – יוכיח את צדקתו נגד בטענות של רונן בר. חובת ההוכחה – על ראש הממשלה.
