בעקבות הביקוש: ניסיונות לעוקץ כרטיסים בהופעות "הכבש…

זה לא כל כך נעים לראות גן סגור, או מופע סולד אאוט. אבל הביקוש וההתרגשות לקראת סיבוב הופעות האיחוד של חברי "הכבש השישה עשר", עבורו נמכרו כל הכרטיסים, מביאים עימם גם צד אחר ומכוער של מי שמנסה לנצל את המצב ולעקוץ קהל בכרטיסים מזויפים.

רבים הזהירו בקבוצות מכירת כרטיסים בפייסבוק מפני חשבונות פיקטיביים, שמרימים ראש כמעט בכל מופע מבוקש. אחד מהחשבונות הללו, בשם מורן חדד, נפתח רק אתמול (תמרור אזהרה ראשון). אותה "מורן" ניסתה להונות רוכשים ב-250 שקל לכרטיס. היא ביקשה שיעבירו לה את הכסף בטרם הראתה הוכחה מוצקה לכך שהכרטיסים בידיה אמיתיים, סירבה לשלוח אישור הזמנה ברור, וחסמה את מי שהטיל ספק באמינותה.

חשבון אחר בשם אופיר מלכה סירב להציג את הכרטיסים, אלא רק להראות היכן המושבים ממוקמים באולם. הצעת "הפשרה" שלו הייתה להעביר עכשיו חצי מהסכום, ואת היתרה ביום המופע. "אופיר" ניסה למכור ב-300 שקל לכרטיס, מבלי להראות אסמכתא לכך שהכרטיסים אכן בידו.

"בהונאות כל הרעיון הוא שמתחזים לדבר קיים ואטרקטיבי וגורמים לאנשים להשאיר את פרטי האשראי כדי לגבות את העלות, אך באופן שמגיע לידיים הלא נכונות", אומר גיל מסינג, ראש מטה חברת אבטחת המידע "צ'ק פוינט".

הכללים, כך מסביר מסינג, די פשוטים ליישום:

• להימנע מרכישת כרטיסים שלא בפלטפורמות הרשמיות שמוכרות אותם (אתרי הקופות השונות)
• להיזהר מפרסומים שמגיעים באופן ישיר דרך רשתות חברתיות, הודעות מייל או מסרונים (סמס) מאנשים שלא מכירים. בשום מקרה לא ללחוץ על קישור בהודעות כאלה
• על אתרים מוכרים בדרך כלל יש דירוגי גולשים ופרטי יצירת קשר. אם הם לא קיימים, סיכוי טוב שזה אתר שהוקם למטרת התחזות.

"הכי חשוב לקנות ממקומות מוסמכים, כאלה שאפשר גם להחזיר ולדבר אם יש בעיה, מקומות שמגיעים אליהם ישירות ממנועי חיפוש ולא בפניות ישירות אל הצרכנים וכיוצא בכך", מדגיש מסינג.

אבל מה עושים אם באתרי הקופות אזלו כל הכרטיסים?

"ספסרות כזו היא מסוכנת בהגדרה. אם לא תוודאו שזה כרטיס אמיתי, אז שילמתם סתם לאדם שבורח עם הכסף. אפשר לוודא אם הכרטיס אמיתי דרך פלטפורמות המכירה הרשמיות באמצעות הברקוד או מספר הכרטיס. אחרת, הזיוף הוא מאוד פשוט".

מהפקת "הכבש השישה עשר" נמסר: "ההפקה מבקשת לשים לב שרכישת הכרטיסים נעשית דרך הקופות המורשות".

מצאתם טעות לשון?