זה היה בוקר שני מרגש לרבבות ישראלים: מבט בשמים הראה באזורים רבים שובל הנראה כסמל החטופים. במשך שעות תהו רבים מי הטייס האמיץ שיצר את השובל הנ"ל, עד להודעת דובר צה"ל כי אין מדובר בפעולה מכוונת אלא פעילות שגרתית של מטוסי חיל האוויר.
השובלים הלבנים הנראים מאחורי מטוסים בשמים מכונים "פסי התעבות" והם נוצרים כתוצאה מתהליכים פיזיקליים שמתרחשים הן במנועי המטוס והן באטמוספרה.
כאשר מטוס טס בגובה רב, מנועי הסילון שלו פולטים תוצרי בעירה הכוללים פחמן דו־חמצני ואדי מים. בגבהים אלו, הטמפרטורה נמוכה במיוחד, לעיתים סביב מינוס 50 מעלות צלזיוס. האוויר הקר גורם לאדי המים הנפלטים מהמנועים להתעבות במהירות ולהפוך לטיפות מים זעירות, אשר קופאות מיד והופכות לגבישי קרח. גבישים אלו יוצרים את השובל הלבן הנראה מאחורי המטוס.
בנוסף, שינויים בלחץ האוויר סביב כנפי המטוס יכולים לגרום להתעבות אדי מים קיימים באטמוספירה, במיוחד באזורים בהם הלחץ יורד במהירות. התנאים להיווצרות פסי התעבות תלויים בלחץ האוויר, הטמפרטורה והלחות היחסית בגובה הטיסה. הבנה של תנאים אלו חשובה במיוחד לטייסים, במיוחד בטיסות צבאיות, שכן פסי התעבות יכולים לחשוף את מיקום המטוס.
חשוב לציין כי פסי התעבות הם תופעה טבעית ואינם מהווים סכנה לבריאות הציבור. הם אינם מכילים חומרים כימיים מזיקים, אלא מורכבים בעיקר מאדי מים שהתעבו והפכו לגבישי קר. משך הזמן שבו פסי התעבות נשארים בשמיים תלוי בתנאי מזג האוויר, כולל לחות וטמפרטורה. במקרים מסוימים, פסי התעבות יכולים להישאר זמן רב ולהתפשט, כפי שקרה הבוקר, בעוד שבמקרים אחרים הם נעלמים תוך זמן קצר.
