בימים האחרונים, משהו מוזר עובר על אירופה. סמוך לבחירות בגרמניה, ובפרט לאחריהם, כלכלת וביטחון גרמניה פונים לכיוון חדש – הגדלת והגברת התעשייה הביטחונית, על חשבון תעשיות אחרות במשק הגרמני.
כעת, גם אנגליה מצטרפת לגל החימוש שמתחיל לעבור על מדינות אירופה. קיר סטארמר, ראש ממשלת אנגליה, התחייב להגדיל את תקציב הביטחון הבריטי באופן דרמטי של עד ל-3% מהתמ"ג בעשור הקרוב, בצעד שהוא מכנה "ההגדלה המתמשכת הגדולה ביותר בהוצאות הביטחון מאז סיום המלחמה הקרה". ההכרזה הדרמטית נאמרה אתמול (ג') בבית הנבחרים, ימים ספורים קודם לנסיעתו לוושינגטון, לפגישה עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.
ראש הממשלה התחייב להגדיל את ההוצאה הביטחונית ל-2.5% מהתמ"ג עד 2027 (לעומת 2.3% כיום), ולהמשיך ולהגדילה ל-3% במהלך תקופת הפרלמנט הבאה, שאמורה להתחיל עד 2029. המימון לכך יגיע מקיצוץ בתקציב סיוע החוץ מ-0.5% ל-0.3% (מההכנסה הלאומית), החלטה שזכתה לביקורת חריפה מצד חברי פרלמנט ממפלגת הלייבור.
"אתגר בין-דורי דורש מענה בין-דורי," אמר סטארמר לפרלמנט, שם התקבלה התוכנית בברכה על ידי ראשי האופוזיציה. "מה שלא הייתי מוכן לעשות הוא לבוא לבית הזה עם תכנית שאינה אמינה ולא מתוקצבת, כי אני חושב שזה היה הרבה יותר גרוע למדינה הזו".
שינוי היסטורי במדיניות הביטחון הבריטית
ההכרזה מהווה רגע מכונן בפוליטיקה הבריטית, כאשר סטארמר, שנבחר לראשות הממשלה רק ביולי האחרון, נאלץ לשנות את סדרי העדיפויות שלו בעקבות השינוי בעמדה האמריקאית לגבי המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, והסוגייה הרחבה של ביטחון אירופה.
עבור רבים במשרד ההגנה הבריטי, ההכרזה הייתה טובה מהמצופה. מקור ביטחוני אחד אמר לטיימס כי הצהרתו של סטארמר הייתה "די מרחיקת לכת", והוסיף: "אפילו טוני בלייר לא הגיע ל-3 אחוזים". עם זאת, גורם צבאי בכיר במשרד ההגנה כינה זאת, בפני הטיימס, כ-"טיפה בים", אך כזו ש-"מבורכת", לדבריו: "אם היינו צריכים להילחם במלחמת קיום כפי שתוכנן במלחמה הקרה, כנראה היינו צריכים להוציא פי שניים ממה שיש לנו עכשיו".
בין וושינגטון לאירופה: צעד אסטרטגי משמעותי
בעיני רבים בתקשורת הזרה, מהלך הגדלת תקציב הביטחון מהווה ניסיון אחרון של בריטניה למנוע מטראמפ לקרוע את הברית הטרנס-אטלנטית שנמשכת מאז מלחמת העולם השנייה. חשש לקרע זה עשוי להסביר את האיתותים האחרונים מאת סטארמר, ביחס לכך שבריטניה תצטרך לעשות אחורה פנה, ולאחרי חמש שנים מ"גט הכריתות" של ברקזיט, לשוב לחיק מדינות אירופה, כעולה מהצהרתו של סטראמר בדבר הבשורה על תחילתה של "ברית חדשה" עם היבשת.
מומחים בבלומברג ציינו כי חזרתו של טראמפ לבית הלבן הציבה דחיפות גדולה יותר לגבי הצורך של ממשלות אירופה להגדיל את הוצאות הביטחון מצידם. ארה"ב מחפשת הפסקת אש מהירה במלחמה של רוסיה באוקראינה, והוסיפה להדהים את המערב שלשום (שני) כשסירבה – יחד עם ישראל, רוסיה, צפון קוריאה ומדינות אחרות – לתמוך בהחלטת האו"ם שגינתה את הפלישה בהיקף מלא של הקרמלין.
ביקורו של סטארמר בבית הלבן מחר (חמישי), מגיע בעקבות משימה דומה של נשיא צרפת עמנואל מקרון מוקדם יותר השבוע. טראמפ אמר שהוא מצפה ממדינות בארגון הברית הצפון אטלנטית (נאט"ו) להוציא 5% מהתמ"ג על כוחותיהן המזוינים, כאשר שר ההגנה האמריקני, פיט הגסת', הוסיף ותיאר את היעד כ"קריטי". בהתאם לכך, בירך הגסת' על החלטתו של סטארמר, וכינה אותה "צעד חזק משותף לדרך מתמיד".
מעבר לדיון הביטחוני, בפגישה של סטראמר עם טראמפ עומדים על הפרק עתידה של אוקראינה, איום הנשיא האמריקני להטיל מכסים וויתור על ריבונות באיי צ'אגוס.
המחיר הכלכלי והמדיני להחלטה
בריטניה כבר עמדה בפני מצוקה פיסקלית חמורה גם לפני שטראמפ נכנס לתפקיד וחזר על דרישותיו. עלויות ההלוואה של המדינה זינקו במהלך המפולת העולמית סביב האג"ח בינואר, בעיקר בשל חששות לגבי ערימת החובות הגדולה של בריטניה, בהשוואה לרמות הצמיחה הכלכלית הנמוכות שלה. שרת האוצר, רייצ'ל ריבס, עומדת בפני סיכון להפר את כללי הפיסקל שקבעה לעצמה, למרות העלאת מיסים ביותר מ-40 מיליארד ליש"ט, כשמפלגת הלייבור מגבירה את ההוצאות על המגזר הציבורי המורחב.
על פי דיווח של בלומברג, ראשי הצבא הבריטי אמר לסטארמר שעליו להגיע ל-2.5% בהקדם האפשרי, ולכל היותר לפני 2030, ולאחר מכן – להגדילו ל-3%. לפי דיווח של בלומברג, בכירי הצבא טענו ש-2.5% הוא המינימום הנדרש כדי שבריטניה תוכל להגן על עצמה ואולי לתרום לכוח שמירת שלום במקרה של הפסקת אש בין רוסיה לאוקראינה.
בריטניה צריכה להגדיל את ההוצאה הנוכחית בכ-5 מיליארד ליש"ט (6.3 מיליארד דולר) כדי להגיע ל-2.5% – יעד שכבר הוזכר רבות בווסטמינסטר. ראש הממשלה לשעבר, רישי סונאק, מהמפלגה השמרנית, הבטיח לפני הבחירות האחרונות להגיע ל-2.5% עד 2030. לעומתו, מפלגת הלייבור, וסטראמר העומד בראש, היו עמומים סביב נושא זה, מאחר ותכננו להגדיל את ההוצאות בתחומים אחרים העדיפים עליהם, כגון שירותים ציבוריים ופרויקטים גדולים של תשתיות.
הכלכלן האירופי הראשי של בלומברג אקונומיקס, ג'יימי ראש, מעריך כי: "הגדלת הוצאות הביטחון (כפי שמוגדר על ידי נאט"ו) ל-2.5% מהתמ"ג תהווה עלייה של 0.2% בלבד מהתמ"ג. זה לא מספיק כדי לשנות את יכולות הצבא הבריטי. עם זאת, זה יגדיר מחדש את הצעת הסיוע, אם משם יבואו החסכונות. בחירה זו תחסוך לפחות ממחלקות אחרות הנמצאות במצוקה מצמצומים עמוקים עוד יותר בשנים הקרובות. העלאת הוצאות הצבא ל-3% מהתמ"ג בשנות ה-2030 תכלול החלטות קשות מאוד בפרלמנט הבא – זה המועד שבו לחצי העלות הקשורים לגיל עומדים להתעצם".
תגובות בפרלמנט וביקורת על הקיצוץ בסיוע החוץ
סטארמר אמר כי הקיצוץ בסיוע החוץ "אינה החלטה שרציתי לקבל", אך הוא נאלץ לעשות "בחירות קשות" כדי להבטיח את ביטחון בריטניה. בתקשורת הזרה מעריכים כי סטראמר לא צפוי להעמיד את הנושא להצבעה ולבחירת חברי הפרלמנט הבריטי.
קמי בדנוק, מחליפתו של רישי סונאק כמנהיגת מפלגת השמרנים באנגליה, תמכה אתמול (ג') בתכנית המואצת, באומרה לסטארמר: "כולנו בצד הזה של הבית מברכים על כך." עם זאת, איאן דאנקן סמית', מנהיגה לשעבר של מפלגת השמרנים, הציע שהממשלה תעמוד בלחץ, ותעשה אף יותר להגדלת תקציב הביטחון ולהעצמת יכולות ההגנה של אנגלי: "אני חושב שנגלה שנצטרך להגדיל את הוצאות הביטחון עוד יותר," אמר בפני העיתונאים.
החלטתו של סטארמר לממן את הביטחון על ידי קיצוץ בתקציב הסיוע החוץ מקבילה להחלטתו של טראמפ להקפיא תכניות אמריקאיות המנהלות סיוע הומניטרי ברחבי העולם (USAID). מזכיר המדינה לענייני חוץ של אנגליה, דייוויד לאמי, אמר מוקדם יותר החודש לתקשורת האנגלית שזו הייתה "טעות אסטרטגית גדולה" כאשר בריטניה קיצצה בעבר את תקציב הסיוע שלה.
פיטר ריקטס, יועץ הביטחון הלאומי לשעבר של בריטניה, אמר לבלומברג: "זהו צעד נועז בהתחשב בכמה דחוק המצב הפיסקלי. אני עצוב שזה צריך לבוא מתקציב הסיוע (החוץ), אבל אם בריטניה רוצה להוביל יחד עם מקרון מדיניות ביטחון אירופית הרבה יותר שאפתנית, הגדלה שכזו הייתה הכרחית."