התאבדות היא סיבת המוות השנייה בשכיחותה בקרב בנים בגיל ההתבגרות והשלישית בקרב בנות, כך אמרה היום (שלישי) שיראל הרוש עזרן, מנהלת צפון מרכז ביחידה למניעת התאבדות של משרד הבריאות, בדיון בוועדת החינוך של הכנסת לרגל שבוע האובדנות.
פרופ' גיל זלצמן, יו"ר המועצה הלאומית למניעת התאבדות: "ההערכה היא שרבע מכלל 500 המתאבדים בחברה הכללית בשנה הם ילדים ונוער מתחת לגיל 18. דווקא בתקופת הקורונה והמלחמה יש פחות התאבדויות. הבעיה היא שאנחנו יודעים שהצונאמי עוד יגיע".
עיקר הדיון עסק בתוכנית 'בוחרים בחיים' של משרד החינוך הפועלת ב-2,000 כיתות ט' מתוך 5,500 כיתות ט' ארציות. התוכנית כוללת שבעה מפגשים שבהם מדברים על אופן התמודדות עם דיכאון ומצוקה.
עינב לוק, מנהלת אגף בכיר שפ"י (שירות פסיכולוגי ייעוצי) במשרד החינוך, סיפרה על התוכנית: "כיתה ט' זה השלב הנכון לקיים את השיח. הילדים מעידים שהעובדה שמדברים איתם ישירות על המצוקות שלהם ועל היכולת לפנות לעזרה עושה שינוי גדול". לטענת לוק, התוכנית צריכה להתרחב, אך נדרשים תקציבים נוספים לכך.
לדברי לוק, מאז כניסת התוכנית הלאומית למניעת התאבדות לפני שמונה שנים, "הכשרנו 3,000 פסיכולוגים חינוכיים לזיהוי חשש לאובדנות ולהערכת סיכון בקהילה. עד אז היו מפנים למיון באמצעות אנשי בריאות הנפש. 1,200 התערבויות טיפול נערכות לילדים שנקבע שזקוקים לכך".
מיכל חסון, מנהלת חטיבת הביניים עירוני ב' על שם רבין במודיעין, שבבית ספרה פועלת התוכנית, אמרה כי הקושי העיקרי הוא בטיפול ההמשך בפניות שצפות בעקבותיה. "כשמקרה צף אצל ילד הוא מקבל מענה מיידי בקהילה", אמרה חסון. "התוכנית מדברת על זיהוי ראשוני של הסיטואציה, שיחה עם התלמיד, ואם יש חשש לסיכון לאובדנות, הפסיכולוגית מגיעה ועושה הערכה לאן יש להפנות, וגם יש דיווח להורים. רוב הזמן, כשהילד זקוק לטיפול ארוך טווח, בית הספר הוא לא הכתובת ומפנים אותו החוצה".
רז ויגודסקי, נציגת מועצת התלמידים הארצית: "למה לנו להגיד לכם כשאנחנו או חברים שלנו זקוקים לעזרה אם אין רצף טיפולי אחר כך?"
יו"ר הוועדה ח"כ יוסף טייב (ש"ס) ביקש ממשרד החינוך להעביר לוועדה פילוח לפי אילו קריטריונים בוחרים להפעיל את התוכנית, ולהכין תוכנית צפי תקציבי. "אני אפעל עם השר מול האוצר כדי לקדם את התוכנית החשובה הזאת שצריכה להינתן לכלל תלמידי כיתה ט'", אמר טייב. "בואו נסתכל לטווח הרחוק. תכינו את עצמכם לקראת הצונאמי הזה שיגיע".
במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו – עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו. נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים כגון ער"ן – בטלפון 1201 או באתר האינטרנט של סה"ר.
