שנה אחרי שובם של המפונים ליישובי העוטף, דוח חדש של ארגון 'עתיד לעוטף' שפורסם היום (שני) מראה כי הם מחכים פי 4-6 לתחבורה ציבורית יותר ביחס לשאר הארץ, והולכים ברגל לתחנות כמעט כפול מהזמן.
האוכלוסייה בעוטף כמעט והכפילה את עצמה בעשור האחרון. מכ-91,000 בני אדם ב-2014 לכ-160,000 בני אדם ב-2024, אך בזמן הזה התחבורה בעוטף לא התפתחה באופן הולם.
מחברי הדוח טוענים כי בתחילת המלחמה חל שינוי חד ברמת השימוש בקווי התחבורה ציבורית לעוטף. משרד התחבורה מסר אז כי מדובר בצעד זמני עקב המצב ביישובי העוטף, שרבים מאזרחיו היו מפונים, אולם מאז שבו כמעט כל תושבי העוטף לביתם. לטענת מחברי הדוח, התחבורה הציבורית לא חזרה לפעול כפי שהיה נהוג לפני המלחמה, שגם אז הייתה בלתי מספקת. זאת, גם לאחר הפעלתה מחדש של הרכבת משדרות למרכז בחודש שעבר, שהייתה מושבתת למעלה משנה.
בדוח בולטות הבעיות שנוגעות לתדירות וסדירות של הקווים, שיוצרות בתורן חוסר אמון של התושבים. קווים רבים מתוארים בידי התושבים כ"בלתי אמינים", ונוטים לאיחורים ואף היעדרויות. מהדוח עולה שהבעיות בולטות במיוחד בקו 378, שמופעל על ידי קבלן משנה, ומעקב ה-GPS שלהם לעיתים קרובות אינו מדויק, או אינו פעיל כלל.
בנוסף, תדירותם של הקווים אינה מספקת מלכתחילה, והם נוטים להיות ארוכים ולא יעילים. כמו כן, רבים מהם אינם מגיעים עד יישובי העוטף, כך שאלו מושפעים הרבה יותר מערי המוצא של הקו מפקקים, עיכובים וכדומה.
בעיה נוספת היא השעה המוקדמת שבה מסתיימת הפעילות ברכבת ובקווי האוטובוסים. המצב חמור במיוחד לאור ההגבלות שגוזרות עבודות החשמל הנרחבות בשעות הפעילות באזורים רבים בארץ, ובכלל בנגב המערבי.
תחום נוסף שמסוקר בהרחבה בדוח הוא התלות הגבוהה ברכב פרטי בכדי להגיע לריכוזי התחבורה הציבורית, או במעבר בין יישובים בתוך הנגב המערבי. לדוגמה, נוסע שיורד בצומת נתיבות ורוצה להגיע לשכונה בתוך נתיבות יצטרך ללכת כ-700 מטרים על שביל לא מוסדר וללא מדרכה תקנית בחלק מהזמן כדי להגיע לתחנת הקו העירוני. גם תושבי הקיבוצים והמושבים בנגב המערבי נמצאים בקושי גדול סביב היכולת להגיע לתחנות האוטובוס והרכבת, משום תדירות הקווים הנמוכה, ולכן פעמים רבות מסתמכים על רכב פרטי או על טרמפים.
הדוח מסכם מספר מסקנות ודרישות כלפי הרשויות, ביניהן הכרה בנגב המערבי כחלק ממטרופולין באר שבע ודאגה לתושביו בהתאם לכך, הגברת והסדרת פעילות האוטובוסים, כולל קווים חדשים שיתחילו בערי האזור, יצירת מערך היסעים פנים-אזורי בין היישובים הקטנים, כולל מיני-האבים של תחבורה שיותאמו להיקף השימוש ועוד.
בהודעת הארגון נכתב כי שיקומו הכלכלי של החבל תלוי ביצירת חיבוריות תחבורתית מתאימה. מנכ"ל הארגון, אוהד כהן: "אי אפשר לדבר על חיזוק העוטף בלי להחזיר את החטופים, ובלי לחבר את העוטף מחדש למדינה. השיקום לא יכול לקרות אם אין איך להגיע לעבודה, ללימודים, לטיפולים רפואיים. אם התחבורה הציבורית לא תעבור מהפכה מיידית, המילים הגדולות על תקומה ושגשוג יישארו ריקות מתוכן. הציבור לא ישתוק יותר. הגיע הזמן שמשרד התחבורה יפנים – התחבורה הציבורית בעוטף היא לא פריבילגיה, היא הכרח".
