הוועדה הבין משרדית לצמצום תאונות עבודה הגישה היום (שלישי) את מסקנותיה לשר העבודה יואב בן צור ולשר האוצר בצלאל סמוטריץ'.
בין המלצותיה העיקריות: הקמת רשות לאומית לבטיחות ולבריאות תעסוקתית, שיפור תהליכי הדיווח והעברת המידע בין המוסד לביטוח הלאומי ומינהל הבטיחות, עדכון רשימת מחלות מקצוע ויצירת תמריצים כלכליים למעסיקים המקדמים "סביבת עבודה בטוחה". לצד זאת, ממליצה הוועדה שלא להכיר עוד בתאונות בדרך לעבודה וממנה כתאונות עבודה.
הקמת רשות, יצירת חובת העברת מידע ודירוג מעסיקים
המלצות הוועדה כוללות פירוט מדוקדק של מבנה רשות הבטיחות אותה מומלץ להקים, לרבות הכפיפות הארגונית בה והאופן בו תפעל. הרשות תוקם על בסיס איגום ואיחוד פעילותם ותקציבם של מינהל הבטיחות והמוסד לבטיחות ולגיהות.
הוועדה המליצה גם על הוספת גורמים מומחים בתחום הבריאות התעסוקתית והחומרים המסוכנים למטה המנהל, על הקמת חדר מחקר שיאפשר הנגשה מיטבית לנתונים עבור אנשי אקדמיה, ועל הגברת התיאום הבין ארגוני מול הביטוח הלאומי ומשרד הבריאות. עוד הוצע כי לצד הרשות תוקם ועדה מייעצת בראשות ראש הרשות, שתכלול נציגי משרדי ממשלה, ארגוני עובדים ומעסיקים וגופים מקצועיים. מבנה זה נועד להבטיח איזון בין כלל האינטרסים במשק ולחזק את שיתוף הפעולה בין הגורמים הרלוונטיים.
המלצה מרכזית נוספת של הוועדה היא יצירת חובת העברת מידע מקיפה בין הביטוח הלאומי לבין מינהל הבטיחות, לרבות דיווח מפורט מצד מעסיקים ותהליכי למידה בעקבות תאונות לצורך יצירת תשתית מידע לאומית מקיפה, שתביא לשיפור הבטיחות והבריאות התעסוקתית. על מנת לאשר פרטים באירוע מסוים לביטוח הלאומי, המעסיקים יופנו לדווח גם במינהל הבטיחות כנדרש בחוק, וכן יידרשו מממוני בטיחות לחתום על הדיווח לביטוח הלאומי. לדיווחים יתווספו שדות מידע מקודדים הנוגעים להסקת מסקנות כדי לטפל בגורם לתאונה. הוועדה המליצה גם על שילוב הרשויות המקומיות בהבטחת שלום הציבור בסביבת אתרי הבנייה.
תמריצים למעסיקים "בטוחים"
בשביל ליצור תמריצים למעסיקים להפחית את הסיכונים בעבודה, הוועדה המליצה ליידע אותם פעם בשנה באשר להיקף ולסוג תאונות העבודה שהתרחשו במקומות עבודתם, ולפרסם מדרג מעסיקים בטוחים שישקף לציבור את היקף תאונות העבודה בשנה החולפת. הביטוח הלאומי ייתן מענקים כספיים למעסיקים שיוכיחו "שיפור משמעותי" בצמצום תאונות העבודה במקום.
הדבר מנוגד להמלצות שעלו בוועדת אדם מ-2014, לפיה יש לקבוע מנגנון ביטוחי דיפרנציאלי, שעלותו תשתנה בהתאם לרושם הבטיחותי שיצר המעסיק. הוועדה המליצה על הסדרה ופיתוח תוכניות וולנטריות לאכיפה עצמית בעלות קריטריונים מובחנים, שמעסיקים יוכלו להחיל על עצמם ושיבואו לידי ביטוי בשיקולי מדיניות הפיקוח והאכיפה של הרשות.
הכרה שיפוטית במחלות שנובעות ממקצוע
הוועדה ציינה כי בשנים האחרונות ישנה הרחבה של ההכרה השיפוטית בבתי הדין לעבודה במחלות ובמצבים הנובעים מתנאי העבודה, אך אלו לדבריה נעשים ללא בחינה רוחבית ולא תמיד על בסיס הסכמה רפואית נרחבת. לפיכך, המליצה הוועדה לפעול להתאמת ההכרה במחלות מקצוע לסטנדרטים רפואיים מקובלים.
ברמה המיידית, מבקשת הוועדה לקבוע כי ההכרה במחלת מקצוע הנגרמת כתוצאה מחשיפה לחומרים מסוכנים, תתאפשר רק כאשר מוכחת חריגה מהגדרות החשיפה המירבית המותרת על פי תקנות משרד העבודה. בנוסף, פגיעות הנובעות מחשיפה לרטט יוכרו כפגיעות בעבודה או מחלת מקצוע רק כאשר הן עומדות בתנאי ההגדרות של ארגון העבודה העולמי (ILO) ומחלות סרטן יוכרו כתאונות עבודה רק במקרים בהם יש חשיפה מוכחת לחומרים המוגדרים כ"מסרטנים באופן ודאי" על פי הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן (IARC).
לצד זאת, הומלץ על הקמת ועדה לעדכון רשימת מחלות המקצוע, אשר תכלול אנשי רפואה, נציגי הביטוח הלאומי, כלכלנים, משפטנים, נציגי עובדים, נציגי מעסיקים ונציגי מינהל הבטיחות. הוועדה תתבסס על קריטריונים רפואיים מקובלים, ותדרש לסוגייה באופן שוטף במטרה ליצור רשימה מעודכנת ודינמית של מחלות מקצוע אשר תתאים למציאות המשתנה, ואשר תדייק את הגדרות הזכאות.
חלק מתאונות עבודה לא יוכרו עוד
המלצות הוועדה כוללות גם שורה של שינויים בהכרה בתאונות כתאונות עבודה לצורך זכאות לגמלת נפגעי תאונות עבודה, כשבראשן: ביטול הכרה בביטוח הלאומי בתאונות בדרך לעבודה כתאונות עבודה. זאת, לדברי הוועדה, כיוון שלמעסיק אין שליטה או השפעה על התרחשותן, והן אינן קורות בזמן העבודה או בין כתליו המעסיק. "סיווגן כתאונות עבודה והזכאות לגמלה בגינן מציפה קשיים מהותיים. קשיים אלה מתחזקים לאור החלק ההולך וגדל של תאונות אלה מכלל תאונות העבודה, והנטל הכלכלי שהן עלולות להטיל על המעסיקים".
תאונות אלו מהוות כיום כרבע מתאונות העבודה המוכרות בביטוח הלאומי. הוועדה הדגישה את החשיבות בהבטחת זכויותיהם של הנפגעים במקרים אלו, במסלול אחר – צעדים אלו ייושמו במקביל להבטחת מענה הולם במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, וזאת תוך הבטחת איזון והגנה על זכויותיהם של העובדים. הוועדה ציינה כי בסימולציות שביצעה, עלה כי הפיצויים במסלול תאונות דרכים הוא על פי רוב גבוהה יותר מאשר במסלול תאונות עבודה, אולם הליך מיצוי הזכות – מורכב יותר שכן נדרשת הגשת תביעה לבית משפט, והתשלום ניתן רק לאחר מתן פסק דין בניגוד לתאונות עבודה בהן הפיצויים מהירים יותר.
הקמת מרכז טיפולי לנפגעי ונפגעות עבודה
שינויים נוספים שמבקשת הוועדה לקדם בגמלאות נפגעי תאונות העבודה הן השוואת תנאי הזכאות בין אלמנות לאלמנים, תוך וויתור על מבחני ההכנסה הנהוגים כיום לאלמנים, המשך תשלום לאלמנת נפגע עבודה שנשאה פעם נוספת, קביעת מענק פטירה אחיד לכל מקבלי קצבת נכות מעבודה בסכום מענק הפטירה הנהוג בשאר קצבאות הביטוח הלאומי, פישוט ושינוי חישוב בסיס השכר לגמלה כך שניתן יהיה להתבסס על נתוני הכנסה ממוחשבים. המלצה נוספת היא תיקון תקנת "נכה נזקק", כך שלא תהווה תמריץ שלילי לחזרה לעבודה. בנוסף, הסכימו מרבית חברי הוועדה כי נדרש להצמיד את קצבאות הנכות מעבודה לשכר הממוצע במשק, אך נקבע כי אין מקום לפעול לתיקון הנושא בעת הזו וכן הומלץ בטווח הארוך על הקמת מרכז טיפול ותמיכה לנפגעי עבודה אשר יספק מעטפת טיפולית ושיקומית לנפגעים.
מנכ"ל משרד העבודה ישראל אוזן: "הנושא בראש סדר העדיפויות. תאונות עבודה אינן גזירת גורל, ובאמצעות הגברת האכיפה, השקעה בהכשרות מקצועיות ושיתוף פעולה עם כלל הגורמים בענף, נוכל לצמצם את מספר התאונות ולהבטיח שוק עבודה הוגן ובטוח".
