תגלית מדעית חדשה מציעה דרך פשוטה לחזות את הסיכון של גבר להתקרחות, המבוססת על מאפיין פיזי ספציפי, מעבר למיתוסים על התקרחות ותורשה משפחתית. חוקרים גילו כי יחס האורך בין אצבע המורה לאצבע הטבעת עשוי להצביע על הסבירות לחוות נשירת שיער.
השיטה כוללת בחינת היחס בין אורך אצבע המורה לאצבע הטבעת. אם אצבע הטבעת של גבר ארוכה יותר מאצבע המורה שלו, הדבר מרמז על כך שהוא נחשף ליותר טסטוסטרון לפני הלידה, מה שעשוי לשקף סיכון מוגבר להתקרחות.
חשיפה מוגברת זו לטסטוסטרון עשויה להפוך אנשים לרגישים יותר להורמון דיהידרוטסטוסטרון (DHT) עם הגיל, מה שמגביר את הסיכון לנשירת שיער. עם הזמן, בגלל השפעה הורמונלית, זקיקי השיער נעשים רגישים יותר ומתחילים להצטמק, מה שמוביל להתקרחות.
בסרטון שפורסם לאחרונה באינסטגרם שלו, ד"ר ג'ו וויטינגטון, רופא חירום הידוע כ-@drjoe_md ברשתות החברתיות התייחס לממצא. וויטינגטון הסביר שככל שגבר מזדקן, זקיקי השיער שלו נעשים רגישים יותר להורמוני DHT, אשר לאט מתכווצים ומתים.
"רמה גבוהה זו של טסטוסטרון היא סממן חזק לכך שהאדם עלול לסבול מקרחת. כל הטסטוסטרון שנחשפת אליו לפני הלידה הופך אותך לרגיש עוד יותר ל-DHT ככל שאתה מתבגר".
וויטינגטון טען שאלה עם היחס הנמוך ביותר בין האצבע המורה לאצבע הטבעת הם כמעט פי שישה יותר בסיכון לסבול מנשירת שיער מאשר אלה עם היחס הגבוה ביותר. המחקר אליו התייחס כלל 189 גברים עם אלופציה אנדרוגנטית ו-171 משתתפי ביקורת, בגילאים שבין 19 ל-65. בנוסף, היו 240 מתנדבים בגילאי 18 עד 24, שלרובם הייתה היסטוריה משפחתית של התקרחות דפוסית.
המחקר מצא הבדל ביחסים של אורך אצבע הטבעת לאצבע המורה ביד ימין בין שתי הקבוצות. גברים עם אלופציה אנדרוגנטית היו בעלי יחסים נמוכים יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת הבריאה. עם זאת, המחקר לא מצא הבדל עבור יד שמאל.
"זה לא מסתמך על אף אחד מהמיתוסים של התקרחות", הוסיף וויטינגטון, כמו למשל האם אביה של אמו של הגבר איבד את שערו או לא. התקרחות דפוסית גברית, הידועה גם כאלופציה אנדרוגנית, היא תורשתית ויכולה להשפיע גם על נשים, כפי שצוין על ידי El Tiempo.
עבור גברים, אלופציה אנדרוגנטית היא הסיבה הנפוצה ביותר לנשירת שיער. היא יכולה לגרום להידלדלות בקודקוד ובחזית הקרקפת ולעתים יכולה להתחיל כבר בשנות העשרה המאוחרות או העשרים המוקדמות של האדם.
כתבה זו נכתבה בסיוע חברת ניתוח החדשות אלקמיק.
