באתר האו"ם העלו מעין מדריך לאחר הוצאת צווי המעצר על ידי ביה"ד הבינלאומי הפלילי בהאג, שם רמזו כי יש לישראל אפשרות לעצור את ההליכים המתנהלים נגדה בגין פשעי מלחמה.
בתשובה לשאלה "מה קורה בהמשך", השיב דובר בית הדין הבינלאומי פאדיל עבדאללה כי יש אפשרות להביא לביטול הצווים, אם ישראל תוכיח שבידה לחקור בצורה ״רצינית״ את אותם החשדות שעל בסיסם הוצאו צווי המעצר.
"בשלב הקדם-משפט, הנאשמים יכולים לערער על קבילות ההליכים.
המדינה הנוגעת בדבר או החשוד יכולים לבקש מה-ICC להפסיק את ההליכים נגדם, אך זאת בתנאי שיש הוכחות לקיום הליכים משפטיים רציניים ואמיתיים ברמה הלאומית לאותה התנהגות נטענת.
חשוב לציין שה-ICC "אינו מנהל משפטים שלא בנוכחות הנאשמים: הנאשמים חייבים להיות נוכחים פיזית כדי שהמשפט יתחיל. כל הנאשמים נחשבים חפים מפשע עד שיוכח אחרת מעבר לספק סביר. לכל נאשם זכות להליך פומבי והוגן, וניתן לו צוות הגנה במידת הצורך".
במענה לשאלה "הם המדינות מחויבות לאכוף את הצווים" השיב עבדאללה: "מדינות שמכירות בסמכות בית הדין מחויבות לתמוך בצווים. לבית הדין אין משטרה משלו לאכיפת צווי המעצר והוא תלוי במדינות החברות בו ליישום הוראותיו. משמעות הדבר היא שאם החשודים יבקרו באחת מ-124 המדינות המכירות בסמכות בית הדין, רשויות המדינה צריכות לעצור אותם ולהעביר אותם למתקן מעצר בהולנד, שם ממוקם בית הדין.
כזכור, מאז הוצאו הצווים בשבוע שעבר הודיעו חלק מהמדינות החברות בביה"ד הפלילי הבינלאומי כי יכבדו את הצווים (צרפת, קנדה, הולנד וכמעט כל מדינות דרום אמריקה), חלק סיפקו תשובה מעורפלת (בריטניה) – ואחרות הצהירו במפורש של יכבדו אותן (הונגריה וארגנטינה). לגבי ארה"ב, היא כלל לא חברה בבית הדין בהאג ועל כן לא חתומה על אותה אמנה.
