ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט אמש (ראשון) לפטר את ראש השב"כ רונן בר בטענה כי הוא איבד את האמון בו. מיד לאחר מכן, היועצת המשפטית לממשלה שלחה לנתניהו מכתב בו הודיעה לו כי הוא אינו יכול לפטר את בר, בין היתר בשל החשש כי ההליך נגוע בניגוד עניינים.
כאשר היועמ"שית מתייחסת לעניין ניגוד העניינים, היא מתייחסת לפרשת קטאר גייט, אשר נחקרת במשותף על ידי השב"כ והמשטרה. לעמדת היועמ"שית, פעולה של ראש הממשלה לפיטוריו של רונן בר בזמן שהגוף בראשותו חוקר את סביבתו הקרובה ביותר של ראש הממשלה – היא פעולה בניגוד עניינים.
במאמר מוסגר, נזכיר שהאישור של היועצת המשפטית לממשלה לפתוח בחקירה בפרשת קטאר גייט ניתן בסוף חודש פברואר. הדיווחים על כוונתו של נתניהו לקדם את פיטוריו של רונן בר החלו כשבועיים קודם לכן.
במידה ונתניהו ימשיך לקדם את פיטורי ראש השב"כ, האם הוא מסתכן בכך שהיועמ"שית תחליט להוציא אותו לנבצרות? שימו בצד את השאלה האם יהיה נכון וראוי להוציא את נתניהו לנבצרות. השאלה היא פשוטה: האם באופן עקרוני נתניהו מסתכן בהוצאתו לנבצרות בשל העובדה שפיטורי ראש השב"כ מקודמים במקביל לחקירת מקורביו?
באוגוסט 2008, בג"ץ עסק בעתירה נגד אהוד אולמרט בהקשר לחקירות נגדו. בפסק הדין קבעו השופטים ריבלין, גרוניס ודנציגר: "אם יתברר בהמשך שהתנהלותו של ראש הממשלה אינה מאפשרת את עריכתן של החקירות הפליליות נגדו באופן ראוי, אפשר שיהא מקום להכרזה של היועץ המשפטי לממשלה בדבר נבצרותו הזמנית של ראש הממשלה".
כעת, לפחות באופן רשמי, החקירות בפרשת קטאר גייט אינן כוללות את נתניהו עצמו. לפי פרסום של אבישי גרינצייג מאמש, למשטרה בכלל לא ברור מה העבירה בפרשה. ואחרי הכל, יכול להיות שהיועצת המשפטית לממשלה תבחר להרחיב את קביעת השופטים ולהוציא את נתניהו לנבצרות בגלל שהתנהלותו אינה מאפשרת את החקירות נגד סביבתו באופן ראוי.
נתניהו מסתכן במיוחד עכשיו בהחלטה של היועמ"שית להוציא אותו לנבצרות מהסיבה הקלה ביותר, זאת כאשר במקביל להליכים להדחת רונן בר מראשות השב"כ, הממשלה בראשותו פתחה בהליכים להדחתה של היועמ"שית.
