בעידן שבו ריחות מקיפים אותנו מכל עבר, החל ממפיצי ריח ועד תרסיסי בדים, קל לאבד את היכולת להעריך את העדינות והמורכבות של בשמי יוקרה. אבל כריסטין נאג'ל, הבשמית הראשית של הרמס, מאמינה שהעור עדיין נשאר המצע המושלם ביותר לבושם. בראיון בלעדי ומרתק, היא חושפת את התפיסה הייחודית של בית האופנה המיתולוגי לגבי יצירת בשמים, ומסבירה מדוע לעולם לא תמצאו את המילה 'מרקטינג' במילון שלה.
האם שפע הניחוחות בחיינו, ממפיצי ריח ועד בשמים אישיים, מטשטש את היכולת להעריך את העדינות והמורכבות של בשמי יוקרה?
"נכון שאנחנו רואים התפתחות מעריכית בזמינות של חפצים ואביזרים מבושמים. ונכון גם שאנחנו חווים תחרות של ניחוחות חזקים, מעין הלמות חושים. היצירות האלה, שהופכות חזקות ומציפות יותר ויותר, משתקות את היכולת שלנו להריח ולהרגיש. אבל אני נשארת משוכנעת שהעור הוא ונשאר המצע המושלם ביותר".
כשבושם יכול להפוך לחתימה האישית שלנו, מהם הגורמים שצריך לשקול בבחירת בושם, מעבר לריח עצמו?
"קודם כל, חייבים לסמוך על האינסטינקטים, להתעלם מטרנדים, תדמיות ומוזות שלא מוסיפות שום דבר רלוונטי לדבר החשוב ביותר: הבושם עצמו. נראה לי גם שזמן הוא גורם מכריע. הזמן הנדרש ללבוש בושם, לחוות אותו ולהריח אותו. במונחים מעשיים יותר, העצה שלי פשוטה: עברו בחנות בשמים עם ראש פתוח ועקבו אחרי האף שלכם. נייר הריח מושלם לקבלת רושם ראשוני ולבחירה התחלתית. אחר כך, חיוני לנסות את הבושם הנבחר על העור, ואידיאלי ללבוש אותו למשך כמה שעות כדי לוודא שהתגובה הרגשית הראשונית עדיין קיימת".
מרתק לשמוע על הקשר בין זיכרונות לניחוחות. האם יש ריח מסוים שמעורר בך זיכרון חזק במיוחד?
"דיברתי בעבר על הריח של Borotalco מילדותי. כל הילדים האיטלקים מכירים אותו. זה אחד הריחות הראשונים שנחרטו בזיכרוני. הוא קשור לזיכרונות משפחתיים ספציפיים. אבל המעורר ביותר עדיין נשאר הריח שנדף מתיק היד של סבתי כשפתחתי אותו. היה לו ריח אבקתי, מתוק שנשאר עמוק בתודעה שלי. נשים השתמשו באבקה בימים ההם. כשהגעתי להרמס, גיליתי שבדיוק אותו סיפור השראה עמד מאחורי יצירת הבושם הנשי הראשון של הרמס: המיתולוגי Eau d'Hermès, שמבוסס על הריח של פנים תיק היד של אישה".
רבים טוענים שחוש הריח הוא החוש הפרימיטיבי ביותר שלנו. איך זה מתיישב עם היכולת ליצור בשמים מורכבים ומתוחכמים?
"כן, המאפיין הייחודי של מערכת הריח שלנו הוא שהיא נראית מחוברת ישירות לרגשות שלנו. מעבר לזיהוי של ריח, המוח שלנו משייך אותו לרגש או להקשר רגשי וזוכר אותו. באשר לי, אני בשמית, זה המקצוע שלי, תחום המומחיות שלי. כל יצירה כרוכה בעבודה עם זיכרון – עם ה'ארכיון' שלי. ללמוד להריח זה כמו ללמוד שפה: צריך לזכור מילים וריחות כדי לספר סיפור מאוחר יותר".
עם הרקע שלך בכימיה אורגנית, איך הידע המדעי משנה את הדרך שבה את מתייחסת לריחות בחיי היומיום?
"אין אמנות בלי טכניקה. ואני מאוד אוהבת את האנלוגיה עם רקדנית שמתאמנת שעות על שעות כדי לבצע את הצעדים והקפיצות שלה בקלילות ובשלמות מוחלטת. אז כן, אני גאה ברקע ובהכשרה הטכנית שלי. זה מאפשר לי להיות נועזת באמת ומעניק לי חופש יצירתי אמיתי, כי אני משוחררת לחלוטין מההיבטים הטכנייים של המקצוע, מהנסיבות שמגבילות חלק מעמיתיי בתעשייה. בשבילי, השיקולים האלה כל כך מוטמעים שאני אפילו לא חושבת עליהם יותר, וזה כוח אמיתי".
האם יש הבדל באופן שבו נשים וגברים מגיבים לריחות שונים? האם מגדר משפיע על העדפות בושם?
"החברה המערבית המציאה קודים שמעודדים רכישת בשמים נשיים, גבריים, יוניסקס וכו'. המגדר הוכנס לעולם הבישום רק מסיבות כלכליות, ודרך הגאונות של השיווק. היום אנחנו מתקשים מאוד להתנתק מהקודים האלה כי הם נותנים לנו נקודות התייחסות. אני מאמינה בתוקף שבושם קיים בזכות עצמו, לא ביחס ליעד שלו. בתרבויות המזרח והודו, גברים יכולים להתבשם בוורד ובפצ'ולי. לא הבושם מכתיב את המגדר, כי בושם הופך לגברי על עור גברי ולנשי על עור נשי. אנחנו פשוט צריכים להעז להיות נועזים, לסמוך על האינסטינקטים שלנו ולנסות דברים".
עם העלייה במודעות הסביבתית, איך תעשיית הבשמים משתנה? האם יש מגמה לעבר רכיבים טבעיים יותר?
"כמו הזעזועים שאנחנו עדים להם בעולם היום, תעשיית הבישום נמצאת במצב של תסיסה, ויש דאגות אמיתיות ולגיטימיות בנושאים סביבתיים וחברתיים. מתפתחת משיכה אמיתית לחומרי גלם טבעיים, ביוטכנולוגיה, סחר הוגן וכו', והיום, אף אחד לא יכול להרשות לעצמו להתעלם מהנושא. יש לנו חובה מוסרית מוחלטת לעשות בחירות תעשייתיות ומקורות אחראיים".
רבים מאיתנו מכירים את התחושה שבושם מסוים "מריח שונה" על אנשים שונים. מה גורם לתופעה הזו?
"בושם משתנה מאדם לאדם. השוני הזה הוא רב-גורמי והוא חורג מעבר למצב העור או הטמפרטורה שלו. הבושם יהיה יותר או פחות מודגש בהתאם לעור, אבל גם אם הוא מריח שונה, הוא תמיד ניתן לזיהוי".
איך טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית עשויות לשנות את האופן שבו אנחנו חווים, יוצרים ובוחרים בשמים בעתיד?
"אני לא מודאגת בכלל. שום דבר לא יכול להחליף רגש אנושי, מיומנות ורגישות על כל המתח, הדמיון והחלומות שבהם. בינה מלאכותית, מצד שני, צריכה להיחשב למה שהיא: כלי רב עוצמה לסיוע ביצירה. אולי היא יכולה לעזור לנו לקחת נתיבים חדשניים בהרמוניות שאנחנו בוחרים, להיות נועזים יותר וללכת מעבר לידע התיאורטי, להרגלים ולרפלקסים שלנו".
טר דה הרמס אינטנס משלב מרכיבים מפתיעים כמו קפה, שוש וברגמוט. מה השילוב הזה מספר לנו על האבולוציה של העדפות הריח של הצרכנים?
"בהרמס, אנחנו אף פעם לא חושבים במונחים של העדפות צרכנים או טרנדים. אנחנו מעדיפים יצירה אותנטית והחלטות שלא מוכתבות על ידי מוסכמות השוק, קלישאות ומגמות. הבית נותן לאומנים והאמנים שלו חופש עצום; הם אלה שקובעים את הטון. אנחנו לא עושים מחקרי שוק ולא מקיימים קבוצות מיקוד. אנחנו לא משתמשים במילה 'שיווק'. אנחנו מדברים על פיתוח קולקציה, שתומך ביצירה, לא מקדים אותה".
בתהליך היצירה של טר דה הרמס אינטנס, דיברת על הקשר לכוחות הטבע – אש, אדמה ולבה. איך התחושות המופשטות האלה מתורגמות לרכיבים מוחשיים בתהליך יצירת הבושם?
"עם טר דה הרמס, ביקשתי לבטא במונחים אולפקטיביים את הפן האחר הזה של האדמה: החום והעוצמה של אש פנימית שעולה בכוח אל פני השטח. ממעמקי הלילה הלוהט, האדמה הזאת נושפת ניחוחות חמים ומעושנים".