הדיונים על חוק הגיוס התחדשו הבוקר (שני) בוועדת החוץ והביטחון, ומתמקדים הפעם בסוגיית יעדי הגיוס. לפי נתונים שהציג ראש חטיבת תומכ״א, תא״ל שי טייב, נחשפה תמונת מצב מאתגרת בנוגע למאמצי גיוס החרדים לצה״ל. מתוך 3,000 צווי גיוס שנשלחו ביולי 2024, רק 461 חרדים התייצבו בפועל ללשכת הגיוס עד ינואר 2025.
במענה לשאלות חברי הכנסת, מסר נציג הצבא כי הנתונים מראים ש-1,242 מאותם חרדים שלא התייצבו נמצאים תחת צו 12 (דחיית שירות), בעוד 1,212 נוספים כבר תחת צו מעצר בשל אי-התייצבות. בהמשך היום צפויה ישיבה נוספת שתהיה חסויה ובה יוצגו צרכי כוח אדם בצה"ל במציאות אחרי השבעה באוקטובר, לאור הצרכים המבצעיים.
כזכור, בשבוע שעבר וועדת החוץ והביטחון דנה בחוק בנושא את מי מגדירים כ"חרדי", שייעוגן בתוך החוק. נכון להיום, בוגרי מוסדות חינוך חרדיים נחשבים "מי שלמד במוסד חינוך חינוך חרדי, בין הגילאים 14 ועד גיל 18, במשך שתי שנות לימוד לפחות", אך אין התייחסות למצב העדכני של המתגייס והאם הוא עדיין מנהל באמת אורח חיים חרדי.
במהלך הישיבה התייחס מזכיר הממשלה עו"ד יוסי פוקס שאמר כי "חייבים להגדיר מי הוא חרדי אחרת לא נדע על מי היעדים חלים", והבהיא כי "בכל הגלגולים של חוקי הגיוס כל פעם חזרו להגדרה הזו, דווקא משום שרצו שההגדרה תהיה אוטנטית, שלא יקרה מישהו יקום בבוקר ישים כיפה שחורה ויגיד שהוא חרדי. מי שבשנתיים מתוך הגילאים האלה היה במוסד חרדי הוא חרדי, אני מציע לשמר את זה וכך גם שר הביטחון".
