משרד הבריאות פרסם היום (שלישי) דירוג ראשון מסוגו של המחלקות הפנימיות בבתי החולים הציבוריים הכלליים לשנת 2024. הדירוג בוצע באמצעות שורה של מדדים מקיפים, הכוללים בין היתר את יחס המומחים והמתמחים למיטה בהתאם להמלצות, נוכחות אחיות מקצועיות במשמרת, שיעור האשפוזים החוזרים, שביעות רצון המטופלים וביצוע תהליכי שיפור בבתי החולים.
במסגרת התוכנית, הועברו 90 מיליון שקלים לבתי החולים בהתאם לעמידתם ברכיבים השונים במדד. מטרת התקציב היא לעודד שיפור באיכות השירות והאשפוז הפנימי ולתמרץ את בתי החולים להמשיך ולהתקדם בשירות הניתן במחלקות הפנימיות.
בקטגוריית בתי החולים הגדולים, המרכז הרפואי שיבא תל השומר מוביל במדד יחס רופא מומחה למיטה, אחריו ממוקמים בית החולים רמב"ם בחיפה ובית החולים איכילוב. בקרב בתי החולים הקטנים יותר, בית החולים הסקוטי בחיפה זכה לציון הגבוה ביותר, כשאחריו מדורגים בית החולים המשפחה הקדושה בנצרת ובית החולים זיו בצפת.
במדד המשמרות המאוישות על ידי אחות מוסמכת בהתאם לאופי הטיפול, בית החולים וולפסון בחולון מוביל, אחריו בית החולים ברזילי באשקלון וזיו בצפת. מניתוח הנתונים עולה כי בתי החולים הקטנים בצפון מובילים במדד כמעט בכל הפרמטרים, אם כי יש לציין שלא נלקח בחשבון מיעוט המטופלים בהם, למעט בית החולים רמב"ם.
בדירוג הסופי, המרכז הרפואי בני ציון זכה למקום הראשון בקרב בתי החולים הבינוניים, בעוד שהמרכז הרפואי שיבא תל השומר מוביל בקטגוריית בתי החולים הגדולים.
שר הבריאות, אוריאל בוסו, הדגיש את חשיבות הדו"ח: "משרד הבריאות פועל ללא הרף להרחבת המענים במחלקות ולהפחתת העומסים המוטלים עליהן בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים, הן באמצעות תגבור צוותים והן בפיתוח יוזמות כמו אשפוזי בית תוספות מיטות ועוד. פרסום המדדים הוא כלי חשוב שמאפשר לנו לעקוב מקרוב אחר ההתקדמות ולכוון את העשייה למקומות הנכונים ביותר".
באיגוד הישראלי לרפואה פנימית הביעו מורת רוח מפרסום הדו"ח: "כזכור, המדד נולד בעקבות לחץ עצום של האיגוד בשנת 2019, לשנות את מצב המחלקות, שמצד אחד, הן לב המערכת האשפוזית בישראל, ומצד שני, מתאפיינות בהזנחה רשלנית", מציינים באיגוד בתגובה לדו"ח. "משרד הבריאות עשה תרגיל לא הגון, בלשון המעטה, כשפרסם את ההודעה על מדדי השירות והאיכות במחלקות הפנימיות. המשרד הפר הסכמה בסיסית עם האיגוד לרפואה פנימית, לשיתוף פעולה בבחינת התוצאות וניתוחן, טרם פרסום משותף, שנועדו, בין היתר, למנוע עיוותים ומסקנות שגויות במידע, שיופץ למערכת הרפואית ולציבור".