"בשבעה על מיכאל, כשאמרנו לרופאה שלו שיש לנו נחמה ששמרנו את הזרע שלו, היא אמרה שזה יהיה כרוך במאבק. היינו המומים, לא ידענו", כך אומרת שקד קפלן, אמו של מיכאל קפלן ז"ל, שנפטר מסרטן הדם בגיל 22.
מיכאל חלה בלוקמיה בגיל 18 ועבר טיפולים והשתלת מח עצם, ולאחר שהחלים התנדב לצבא ושירת כחוקר מצטיין ביחידת 8200. "אחרי שנתיים בצבא הסרטן חזר, ובתוך כשלושה שבועות הוא נפטר מזיהום, בעקבות קריסה של המערכת החיסונית", מספרת אמו.
"פוטרתי כשאני חולת סרטן פעילה, מתמודדת עם הטיפולים ופחד למות" // ערוץ כנסת
לאחר שאובחנה מחלתו, והוא עמד לעבור טיפולים כימותרפיים שעלולים לפגוע בפוריות, הוצע לו לשמור זרע לעתיד. אלא שבטופס החתימה לא נאמר דבר בנוגע לעתיד הזרע במקרה של פטירה, ובמקרה של מיכאל, שלא היתה לו בת זוג, הדבר צפוי להפוך למאבק משפטי כדי שיותר להוריו להשתמש בזרעו.
כעת הם יוצאים במאבק לשינוי טופס ההסכמה עבור חולים במצב דומה, כדי שיישאלו במעמד החתימה אם הם רוצים להורות על תרומת הזרע במקרה של פטירה. "אנחנו במאבק למען אנשים צעירים שבזמן מחלה לא יכולים להתפנות לאותיות הקטנות. אנחנו רוצים שעבור אנשים אחרים התהליך יהיה יותר קל, שלא יהיה כרוך בכאב לב. למה זה צריך להיות מאבק? מדוע לא מאפשרים לאדם להחליט לגבי הזרע שלו?", תוהה שקד.
לדבריה, "אין שום סיבה שאדם צעיר וחושב, שיש לו יכולת לבחור עבור עצמו, לא יחליט מה יקרה בהמשך עם הזרע של עצמו. אין לנו ספק שהוא היה רוצה שישתמשו בו. המוות של מיכאל היה חטוף ומהיר, אך הוא תמיד דיבר על זה שכל יצור חי רוצה להשאיר אחריו המשך. הוא אמר במפורש שזה הרצון שלו".
"ברמת 'העתק־הדבק'"
בקרוב ייצאו בני משפחת קפלן למאבק משפטי כדי שיתירו להם להשתמש בזרע של מיכאל, אך בינתיים הם מנסים לסייע לאחרים באמצעות שינוי טופס ההסכמה. "לנו השינוי כבר לא יעזור, אבל נרצה לעזור לאחרים. עכשיו, כשזה הזדמן לנו, אנחנו רואים את החשיבות הענקית, ובטוחים שמיכאל נותן לנו גיבוי מלא מלמעלה לעזור לאחרים".
מי שמסייעת למשפחה בכך היא עו"ד ויקטוריה גלפנד, שפנתה למשרד הבריאות וביקשה לעדכן את טופסי ההסכמה לשימור פוריות, כך שגבר יישאל לגבי רצונו בשימוש בזרעו לאחר מותו, גם אם הוא לא בזוגיות.
"יש כאן אוכלוסייה ספציפית של חולי סרטן, והמוות נמצא ברקע", אומרת גלפנד. "למיכאל זה קרה בגיל 18. כשאומרים לגבר צעיר במצב כזה להקפיא זרע לטובת הולדה, יש לתת לו אפשרות להביע את רצונו אם הוא ירצה שימשיכו את השושלת שלו אם הוא לא יהיה כאן. אם דבר כזה היה בטופס – זה היה מקל מאוד על ההורים של מיכאל כעת, במקום לצאת למאבק ולאסוף הוכחות לכך שזה היה רצונו".
עו"ד גלפנד כבר חתומה על תקדים משפטי דומה. בעקבות בג"ץ שהגישה בשם הוריה של הצעירה נעם רוזנבוים ז"ל, שמתה מסרטן והותירה ביציות מוקפאות, בדצמבר האחרון משרד הבריאות הנחה לשנות את טופסי ההסכמה של נשים שמקפיאות ביציות בשל מחלה, ולכלול בהם את האפשרות לתרום את הביציות או לעשות בהן שימוש לאחר מותן.
"הקושי לא ירפה את ידינו מתיקון המצב לטובת מקרי העתיד. תיקון הטפסים הוא כמעט ברמה של 'העתק־הדבק' מטפסים שנוסחו לשימוש בביציות, ואנו קוראים למשרד הבריאות לעשות זאת", אומרת גלפנד.
הרצון לדור המשך
לצד אוכלוסיית חולי הסרטן, יש כיום עוד כ־200 משפחות של חיילים שנפלו במלחמת חרבות ברזל, שביקשו לשמור את הזרע של בניהן ושיידרשו למאבק דומה לזה של הוריו של מיכאל – להוכיח שרצון הבנים היה שיהיה להם דור המשך לאחר מותם.
לדברי עו"ד גלפנד, לשם כך יהיה צורך בהנחיה של היועצת המשפטית לממשלה. "בימינו, כשמתקיימים דיונים סוערים על חוק ההמשכיות שיאפשר הולדה לאחר המוות, והדיונים מתמקדים בחשיבות רצונו האישי של הנפטר, הדעת לא יכולה לסבול את המחשבה שיימנע פתרון פשוט ממי שכבר הקפיא את זרעו בחייו, כך שיוכל להביע את רצונו המפורש בשימוש בזרע שלו אם ימות".
ממשרד הבריאות נמסר: "בימים אלו נעשית עבודה במשרד על עדכון הנוהל בבנקי הזרע, ובמסגרת זו נבחן גם הנושא הזה. משרד הבריאות משתתף בצער המשפחה".
