מבקר המדינה פרסם הבוקר (שלישי) דוח מעקב בתחום אבטחת ומניעת פרסום מידע סודי על ידי גורמים שאינם מורשים לכך. הדוח מציין כי אף שעברו יותר משלוש משנים מפרסום הדוח הקודם בנושא, ב-2020, לא הוסדר בינתיים בצורה טובה תחום אבטחת המידע בארכיונים (פרטיים, ציבוריים ומדינתיים).
מבקר המדינה: "הממשלה נכשלה" (19.12.23) // משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור
במועד סיומה של ביקורת המעקב, אוגוסט 2023, הארכיונים עדיין אינם מונחים ישירות על ידי קצין מוסמך, ומינוי ממונה הביטחון שלהם אינו מאושר על ידו. בנוסף, לא נעשתה בתחום הארכיונים עבודת מחקר שתברר האם החוק להסדרת הביטחון חל על ארכיונים שאינם ממשלתיים.
בביקורת הקודמת נמצא גם שתיקים רבים ובהם חומרים מסווגים שתקופת הגבלת חשיפתם הסתיימה, לא נחשפו. הדבר בלט בייחוד בארכיון צה"ל, הליקוי לא תוקן. מספר התיקים שלא נחשפו בארכיון המדינה, נכון לסוף 2022, היה 79,353. שיעור החשיפה בארכיון ירד בשנים 2020 עד 2022 משיעור של 29%, לשיעור של 16%.
בהתאם לקצב החשיפה משנת 2022 (16%), זמן החשיפה של תיקים שסיימו את תקופת ההגבלה הוא כשבע שנים. בביקורת הקודמת נמצא שבאלפי מקרים שבהם הוטל חיסיון על חומרים ארכיוניים בתום תקופת ההגבלה, הדבר נעשה ללא אישורה של ועדת שרים, בין היתר עקב קשיים בכינוסה, הליקוי לא תוקן.
בביקורת הקודמת נכתב כי חומרים מסווגים נמצאים בארכיונים ציבוריים ופרטיים ללא הסדרת הפיקוח והשמירה עליהם, נמצא שהליקוי תוקן במידה מועטה: נכון למועד סיום הביקורת, אוגוסט 2023, למעט צוות מלמ"ב הפועל בארכיונים ציבוריים, אין התקדמות, הנושא לא הוסדר, וחומרים מסווגים עדיין מצויים בארכיונים ציבוריים ופרטיים.
כמו כן, פעילות מלמ"ב בארכיונים מתבצעת מתוקף הרשאה של גנזי המדינה ובהסכמה של מנהלי הארכיונים, אך אינה מוסדרת בחקיקה. בביקורת הקודמת נמצא שבמהלך הפקת ספרים במעורבות סופרי צללים, נחשפים למידע מסווג גורמים שאינם מורשים מבחינה ביטחונית להיחשף למידע כזה.
ביקורת המעקב העלתה, כי הגם שבספטמבר 2020 פרסם צוות דוח בנושא "סופרי הצללים", ובו המלצות בתחום, נכון למועד סיום ביקורת המעקב, משרד המשפטים לא הוביל גיבוש מתווה ליישום המלצות הדוח. עקב כך, גורמים שאינם מורשים עדיין נחשפים לחומר מסווג כאמור.
תגובות: מנסחים חוק ארכיונים חדש
מארכיון המדינה נמסר בתגובה: "בנוגע להנחיית אבטחת המידע בארכיונים שהם שלוחות ארכיון המדינה – הארכיון פועל במספר ערוצים: ראשית, התקנת תקנות בעניין החומר הארכיוני שיימצא בידי הארכיונים של הגופים הציבוריים; ושנית, בחינת אופן החלת החוק להסדרת הביטחון בגופים הציבוריים על ארכיונים אלו".
"בנוגע לטענה על שיעור חשיפה נמוך בארכיון המדינה: ארכיון המדינה מנסח חוק ארכיונים חדש, שבו מוצע שינוי אופן החשיפה על מנת להתמודד עם פערי החשיפה. אך כיום, על-פי הדין, סמכות החשיפה נתונה בידי המוסדות אשר הפקידו את החומר הארכיוני בארכיון המדינה. במהלך השנים הסמיכו מספר מוסדות מדינה את ארכיון המדינה לחשוף במקומם. מאחר שלא היה שינוי בתקינה ולא נוספו עובדים לארכיון המדינה לא גדל קצב החשיפה. ביחס למוסדות מדינה שלא הסמיכו את ארכיון המדינה לחשוף במקומם, חלקם מינו חושפים ייעודיים שנדרשים כעת להתגבר על פערי חשיפה של שנים".
"על ההערה כי לא מונתה ועדת שרים ולא הוגדר מנגנון חלופי – בטיוטת החוק הארכיונים החדש מציע ארכיון המדינה מנגנון חלופי לוועדה זו".
"על חוק ארכיונים חדש – בניגוד לנטען בדוח, במהלך למעלה מארבע השנים האחרונות פעל ארכיון המדינה לכתיבה טיוטת חוק ארכיונים חדש, שכולל התאמתו לצורכי העבודה ולמציאות המקצועית שהשתנתה. לנוכח מורכבות הנושאים שבחוק החדש והשלכותיו על כלל מוסדות המדינה ועל הציבור הרחב נערכו התייעצויות רבות עם מוסדות המדינה, מועצת הארכיונים העליונה, מחלקת יעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, הגופים הביטחוניים ועוד, וכן נבחנו דרכי העבודה בארכיונים בינלאומיים. כעת ממתינה הטיוטה להתייחסות הרפרנטים במחלקת יעוץ וחקיקה ולאחר מכן תועלה להערות הציבור".
