על פי פרסום של חדשות כאן 11 הערב (שני) ראש הממשלה נתניהו הסתיר משרי הממשלה את חוות הדעת של ראש שב"כ רונן בר בעניין הצורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, בעת דיון בנוגע לוועדת חקירה ממלכתית. סביבת ראש הממשלה: "לא רק שתוכן המכתב לא הוסתר מהשרים – אלא שלאחר שמזכיר הממשלה הודיע לשרים על המכתב ותוכנו, העבירו השרים ביקורת חריפה על ראש השב״כ בשל ההתערבות הפוליטית והפסולה שלו בעניין שהינו בסמכות הממשלה".
על פי הפרסום, ראש שב"כ כתב בחוות דעתו שלא הוצגה לשרי הממשלה: "שב"כ סבור כי הדרך הנכונה לברר ולחקור את אירועי 7 באוקטובר היא באמצעות ועדת חקירה ממלכתית".
עוד על פי הפרסום, ראש שב"כ כתב בנוסף כי אי הקמה של ועדת חקירה ממלכתית מובילה ל"קונספירציות והטחת האשמות מסולפות ומשוללות כל יסוד בשירות, מולן נאלצים אנשי השירות ובני משפחותיהם לשמור על שתיקה ממלכתית".
מסביבת ראש הממשלה נמסר: "ראש השב״כ רונן בר, שהתבלבל בין תפקיד של עובד ציבור לנבחר ציבור, פנה למזכירות הממשלה וביקש להשתתף בדיון בממשלה ב-9 בפברואר, שעסק בנושא הקמת ועדת חקירה לאירועי השבעה באוקטובר – וסורב. לאחר מכן, שיגר ראש השב״כ את מכתבו, בו ניסה לקבוע לממשלה איזו ועדה תקום ומתי – וביקש לחלק אותו לכל שרי הממשלה, דבר חריג כאשר מדובר בעובד ציבור הכפוף לממשלה. לא רק שתוכן המכתב לא הוסתר מהשרים – אלא שלאחר שמזכיר הממשלה הודיע לשרים על המכתב ותוכנו, העבירו השרים ביקורת חריפה על ראש השב״כ בשל ההתערבות הפוליטית והפסולה שלו בעניין שהינו בסמכות הממשלה".
בתוך כך, ראש הממשלה וממשלת ישראל הגישו את תגובתם לבקשות לצו ביניים בעתירות בעניין העברת ראש השב"כ מכהונתו, באמצעות עורך-הדין ציון אמיר.
עיקר הטענות בכתב התגובה:
"1. הסמכות להעברת ראש השב"כ נתונה לממשלה על-פי הדין. הממשלה החליטה פה אחד להעבירו מכהונתו. אחריות הממשלה על השב"כ היא חלק מאחריותה לביטחון המדינה. לכן, הסוגיה אינה שפיטה.
"2. הנפגע העיקרי מההחלטה בחר שלא להופיע בפני הממשלה ולהציג את טיעוניו, ואף בחר לא לעתור לבג"ץ בעניין. בפסק דין "פוקס נגד היועץ המשפטי לממשלה (מנדלבליט)" נקבע כי אין לדון בעתירה של עותרים ציבוריים בעניין שבו יש נפגע אישי, ישיר ומובהק שבחר שלא לעתור לבג"ץ שכן "הם מתעברים על ריב לא להם".
"3. בתהליך החקיקה של חוק "שירות הביטחון הכללי" ובדגש על הסעיף שמסמיך את הממשלה לסיים את כהונת ראש השב"כ לפני תום תקופת כהונתו, הבהיר המשנה ליועמ"ש דאז, מני מזוז, כי הנחת המוצא היא ש"ראש שירות לא יכול לכהן אם הוא לא נהנה מאמון הממשלה". אי אפשר לכפות על ראש הממשלה והממשלה המשך עבודה עם ראש שב"כ שאינו נהנה מאמונם.
"4. אין שחר לטענה כאילו החקירות בעניין קטר גרמו להחלטה להעביר את ראש השב"כ מכהונתו. הסדר הכרונולוגי של האירועים מוכיח את ההיפך, ובכל מקרה ראש הממשלה לא חשוד בשום עבירה ולא נמצא בניגוד עניינים.
"5. מכתבו של ראש השב"כ לממשלה שבו הודיע שאין לו אמון בממונים עליו והטיח בהם האשמות שווא, הוא בפועל מכתב התפטרות.
"בשל כל אלה ועוד, ראש הממשלה והממשלה מבקשים לדחות את הבקשה למתן צו ביניים".
