מאז שהספר יצא לאור שואלים אותנו שוב ושוב: על איזה אי אתם הכי ממליצים? מה האי הכי יפה ביוון? איפה כדאי להישאר חמישה ימים? ואנחנו עונים פחות או יותר אותה תשובה לכולם: ביוון יש יותר ממאה וחמישים איים מיושבים. כולם יפהפיים. כולם מלהיבים. לכל אחד מהם סיפור משלו ובכל אחד תוכלו למצוא את חלקת אלוהים הקטנה שלכם. בכל אי תגלו מסעדה נהדרת, תתפעמו לנוכח שקיעה עוצרת נשימה ותתרגשו למראה זריחה שמבשרת יום נפלא.
אבל זה כנראה לא מספיק. "בכל זאת", מתעקשים השואלים. "איזה אי אתם בוחרים?". אנחנו מסבירים שלא כל כך משנה מה אנחנו אוהבים. לכל אדם יש העדפות משלו, ולא כל מה שמתאים לנו טוב לאחרים. "נסו לחשוב למה אתם מצפים בחופשה", אנחנו אומרים. "איזה סוג בילוי מתאים לכם, באיזה הרכב אתם מגיעים – זוג, משפחה, עם ילדים קטנים או גדולים, בני כמה אתם וכמה אתם אוהבים לטייל או לרבוץ ולנוח, רוצים להיות לבד או לפגוש אנשים, ועוד, ועוד. חופשה באי היא כמו בגד שתופרים על פי האהבות והצרכים".
ואז, כשאנחנו כבר מתחילים להמליץ על אחד האיים, מגיעה שאלת השאלות, שקצת קשה לנו לענות עליה. "יש אטרקציות?". אנחנו מהססים. אי יווני הוא לא דיסנילנד. השואלים נשמעים קצת מודאגים. "רגע,", הם אומרים. "תגידו, מה בעצם עושים כל היום באי? למשל אתם, מה אתם עושים כשאתם קמים שם בבוקר? ומה אחר כך, כל היום?".
יותר מעשרים שנה אנחנו מבקרים באיי יוון ומטיילים בהם. באחדים מהם חיינו שבועות ואפילו חודשים. עברנו יותר משבעים איים. התיידדנו עם התושבים, אכלנו בטברנות ובאוזריות, שחינו במפרצי בדולח תכולים ונמנמנו בחופים לבנים. טיילנו ברגל, בשבילי אופנועים וברכבים שכורים. אכן, יש כמה איים – בעיקר הגדולים והמתויירים ביותר – שיש בהם "אטרקציות", אבל כאלה הלוא תמצאו גם בלונדון או בתאילנד.
לאיים לא באים כדי לעשות משהו. לאיים באים כדי להיות. לספוג את האווירה, להתחבר, להשתחרר, להיכנס לקצב אחר, להיטמע באווירה היוונית הנעימה. זה לא קורה ברגע אחד. כדי לעבור מהחיים הדחוסים בארץ אל השקט שבאי צריך לשבת שם כמה ימים
לאיים, אנחנו אומרים בסופו של דבר, לא באים כדי לעשות משהו. לאיים באים כדי להיות. לספוג את האווירה, להתחבר, להשתחרר, להיכנס לקצב אחר, להיטמע באווירה היוונית הנעימה. זה לא קורה ברגע אחד. כדי לעבור מהחיים הדחוסים בארץ אל השקט שבאי צריך לשבת שם כמה ימים. לאט-לאט תרגישו איך הדופק ולחץ הדם יורדים, איך אתם קמים בבוקר עם חיוך ואיך לא אכפת לכם לשבת סתם ולהביט בים בלי להציץ בטלפון הסלולרי אפילו פעם אחת.
אבל אנחנו יודעים איך זה. רוב האנשים רוצים להספיק כמה שיותר איים בשבוע אחד. לא להפסיד…. מילא, אנחנו אומרים, ביקשתם? תקבלו.
אז למי שמתעקש – בבקשה. מסלול טיול קל יחסית לחמישה איים בשישה ימים. לא איים נידחים ומבודדים אבל גם לא הכי תיירותיים. אלה האיים הקרובים ביותר לאתונה ולשדה התעופה, קל להגיע אליהם ולעבור ביניהם, ולכל אחד מהם אופי מיוחד משלו. תבחרו תאריך (עדיף בין אפריל לנובמבר), קנו כרטיסי טיסה לאתונה, קחו איתכם מזוודה קטנה או תיק גב, ובואו איתנו לאיים הסרוניים.
מתחילים מהאי הרחוק ביותר מאתונה והפחות מוכר ומתוייר בין האיים הסרוניים. משדה התעופה של אתונה סעו במטרו עד לתחנה הסופית – נמל פיראוס. מהתחנה אתם יוצאים ישר למעגן הגדול של המעבורות, קונים כרטיס למעבורת שמפליגה לספצס (אפשר לבדוק את לוח הזמנים ולרכוש מראש באתר) ויוצאים אל הים הפתוח. אחרי הפלגה של כשעתיים תגלוש המעבורת באיטיות אל המזח, והנה הגעתם אל בירת האי שנקרא פעם "האי של העשירים".
בסוף שנות התשעים ותחילת המילניום בנו רבים מעשירי אתונה וילות ובתים מפוארים לאורך החוף ובאי התקיימו מסיבות ואירועים. היופי האותנטי של האי והדימוי היוקרתי משכו את אנשי תעשיית הקולנוע ההוליוודית והם צילמו כאן סרטים וסדרות מתקתקים.
אבל ספצס מתגאה בצדק בהיסטוריה מפוארת, עתיקה ומודרנית. הוא היה פעם נמל מסחרי חשוב שהוביל סחורות מכל העולם וחשף את התושבים לתרבות, להשכלה וללשונות רבות. בתקופת מלחמת העצמאות של יוון יצאו מכאן גיבורי מלחמה מהוללים. הידועה שבהם, לסקרינה בובולינה, בנתה והנהיגה צי ספינות מלחמה ואף פיקדה כאדמירלית על ספינות המלחמה. תוכלו לראות את הפסל שהקימו לכבודה על הרציף בנמל, ואף לבקר בביתה המשמש היום מוזיאון ולראות את המרפסת שעליה נורתה ומתה. המסורת מספרת כי היא ביקשה שירימו אותה מעבר למעקה כדי שתוכל לראות את הים האגאי אהוב נפשה.
צאו לטייל בסמטאות העיר במרכבה עם שני סוסים. השעות יחלפו בנועם ואתם תתחילו לספוג את האווירה המיוחדת של האי. סיימו את הטיול בנמל הישן הממוקם דרומית-מזרחית לעיר. הוא שופע מסעדות משובחות, כולן ממש על המים. שבו והתענגו על ארוחה מעולה.
יש לכם בילוי של יום אחד בלבד. כדאי לשכור קטנוע או מכונית קטנה, ולצאת להקיף את האי מכיוון צפון-מערב. האי קטן והטיול לא יארך יותר משעה. בדרך תוכלו לעצור באחד החופים הנהדרים, לשחות, לשתות אוזו קטן ולהמשיך. החופים המומלצים הם Καΐκι Beach ואחריו בקצה הצפוני מפרץ עגינת היאכטות היפה Paralia Zogeria. גם לאורך החוף המערבי יש כמה חופים מצוינים עם טברנות טובות.
בלילה החופים שוקקים פעילות של בארים ומסעדות בעיר. למסעדת דגים טובה לארוחת הערב לכו ל- PATRAILS – הממוקמת בצפון העיר על החוף.
אתם שוהים כאן רק לילה. אין צורך במלון מפואר. אפשר למצוא חדר במלון פשוט. ממילא אחרי יום הטיול העמוס תירדמו מיד. בבוקר כבר תעלו למעבורת שתיקח אתכם לאי הקרוב והנפלא הידרה.
ישר מהמעבורת אתם יורדים אל הלב הפועם של האי. נמל הידרה הקטנטן הוא מרכז הבילוי הקניות והמסעדות באי. כבר בנמל תחושו את האווירה המיוחדת של האי הקסום. משהו פה משך בין היתר את הזמר המפורסם לאונרד כהן להתאהב באי. ביחד עם חברתו לחיים אז מריאן אילן הוא גר כאן, במעלה הגבעה. תיירים רבים מגיעים לאי בעקבותיו.
אין באי מכוניות. אחרי ארוחת בוקר קלה עלו לרכוב על אחת הפרדות שעומדות בנמל וצאו עם השיירה לטיול קצר בשביל שעובר בחוף ומגיע אל מפרץ הדייגים המערבי קמיני. מסעדת הדגים שם מצוינת. לאורך השביל מתנשאים צוקים תלולים, שמדרגות יורדות מהן לים אל אתרי שחייה יפהפיים. בכל שעה משעות היום משתנה צבע המים מתכלת בהירה לכחול עמוק ועד כחול פלדה. על ראש הצוק במערב, ממש ליד הנמל, תראו את Sunset, בר קוקטיילים מעולה שממנו נשקף הנוף הכי יפה בסביבה. כדאי להגיע קצת לפני השקיעה. מראה כזה לא כדאי להחמיץ.
האי הוא צוק סלעי וכמעט שאין לאן לטייל בו. אנחנו ממליצים לשכור חדר ללילה באחת הסמטאות הצרות בכפר או על הגבעה המשקיפה לנמל. יש כאן המון מלונות קטנים עם חצרות פנימיות ומסעדות קטנות. חוויה.
עם ערב, כשמעבורות התיירים יוצאות מהאי, יורד שקט מופלא, מיסטי ממש, על הנמל. פנסי הרחוב ואורות הבתים והחנויות נדלקים, והמסעדות בסמטאות מתמלאות. גם לכאן מגיעים עשירי אתונה בעיקר בסופי השבועות. הם עוגנים מחוץ למזח הקטן בנמל, ויורדים לארוחה או ממש כמוכם לביקור של לילה אחד. שימו לב – המסעדות באי יקרות יחסית, אבל לא נורא.
ממשיכים? בהחלט. קמים בבוקר, מחכים למעבורת, ויוצאים לפורוס, האי היפה שמעבר למפרץ.
פורוס (לא להתבלבל עם פארוס מקבוצת האיים הקיקלאדיים) הוא אי קטן, גם הוא קרוב למדי לאתונה. אפשר להגיע אליו ברכב דרך היבשת או במעבורת ישירות מפיראוס. זה אי מקסים, אהוב במיוחד על האתונאים, ובשנים האחרונות נפתחו בו כמה מסעדות ממש מצוינות.
כדאי לשכור חדר ללילה על גבעת השעון שמשקיפה על הנמל או באחת הסמטאות בעיר. סיור רגלי לאורך האי המיושב יארך כשעה. לכו צפונה לאורך הטיילת, עיברו את הגשר וטיילו קצת במעלה הגבעה או לאורך החוף מערבה. ליד הגשר נמצא חוף הרחצה המשובח של האי, Paralia Kanali , ופרט לכך שהוא ממש נעים, נקי ונוח מאוד יש בו גם מסעדה קטנה מעולה. לפנות ערב עלו למגדל השעון (מדרגות תלולות, לא להתעצל) והשקיפו על הספינות והמעבורות שנכנסות ויוצאות בתעלת המים הצרה המקיפה את האי.
קשה לפספס במסעדות של פורוס. הזמינו לכם שולחן לארוחת ערב במסעדת "פוסידון" הצמודה למעגן היאכטות לא רחוק מנמל המעבורות. פעם היא היתה מסעדה משפחתית והיום היא מסעדת שף אנינה ומעוצבת לעילא, עם מנות שמשלבות את טעמי יוון עם אלה של איטליה (כולל למשל קינוח לימונצ'לו קפוא, מעדן ממש). טברנה יוונית נוספת, משובחת ועמוסה תמיד ממוקמת על התעלה בצד הדרומי- אואזיס. אוכל יווני מסורתי, טרי תמיד ונהדר.
כשתשבו באחת המסעדות על הרציף תוכלו לראות איך השייטים נכנסים למפרץ ועוגנים לקראת הערב, ומאחוריהם השמש שוקעת לאט אל תוך הים. בינתיים יגיעו המנות: חורטה (מעין תרד בר שגדל בהרים), תמנונים וקלמרי עסיסיים, סלטים מתובלים בדייקנות מופלאה, פסטות משובחות עם פירות ים ומנות אחרונות מצוינות. בעונה האי מלא תמיד עד אפס מקום.
עבר עוד יום. קמים בבוקר עייפים אך מרוצים וממשיכים לאי הבא, אי הפיסטוקים, אגינה.
כמה מהמעבורות ייקחו אותכם לעיירה אגיה מרינה בצד המזרחי של האי. אחרות יביאו אתכם לנמל הראשי של האי, נמל אגינה. אם תגיעו לפני הצהרים כדאי לשכור רכב קטן או קטנוע ולהקיף את האי. לא רחוק מהנמל, במרכז האי, יש מקדש עתיק ומפורסם וכנסייה יפהפייה ומיוחדת. הלאה משם משתרעים חופים נהדרים מזמינים לשחייה ונמל דייגים בשם פרדיקה (חוגלה) עם מסעדות מעולות. לכל מקום ניתן להגיע גם במונית.
מרכז האי היא עיירת הנמל אגינה. גם כאן שווה לקחת את מרכבת הסוסים עם הפעמונים המצלצלים ולסייר ברחבי העיירה. רציף המזח מלא במסעדות ובתי קפה שמחייבים ישיבה של שעה שעתיים עם תצפית על הספינות הנכנסות ויוצאות. אל תחמיצו את בתי הקפה לאורך הרציף, שחלקם מייצרים בעצמם ממתקי פיסטוק ומאפים מסחררים. פיסטוקים בכל הטעמים אפשר לקנות גם בדוכנים רבים ובחנויות הקטנות והאלגנטיות בסמטאות.
גם מסעדות מצוינות, בעיקר מסעדות דגים, לא חסרות כאן: בשוק הדגים הקטן יש אחת או שתיים שאנחנו אוהבים במיוחד, וגם על החוף מול הסירה שמוכרת ירקות ופירות יש שתי טברנות טובות.
אם הגעתם עד כאן – אל תחמיצו את ההזדמנות לפגוש את חברנו מרקוס פאפאגיאורגיוס. מרקוס דובר עברית מעולה (יותר מרובנו), הוא בן האי ומציע חוויה מושלמת ליחידים וקבוצות. הוא ייקח אתכם לסיורי אוכל או היסטוריה, יספר לכם על אנשי האי ועל קטיף הפיסטוקים שמופצים מכאן לכל רחבי יוון. תוכלו ללמוד ממנו בלי סוף אל תרבות יוון בכלל ועל הסרוניים בפרט. חפשו אותו בפייסבוק וכתבו לו. מומלץ מאוד.
לאורך החוף ובסמטאות פזורים בתי מלון קטנים וחדרי נופש רבים. גם ברים קטנים ובתי קפה ומסעדות עם מוזיקה טובה אפשר למצוא, בעיקר בסוף השבוע.
הנה עבר עוד יום… כל כך מהר…. ואם תרצו להמשיך מכאן לאי הבא גשו בבוקר לנמל היאכטות (לא לנמל המעבורות). בשעה עשר בערך יוצאת מכאן ספינת טקסי לאי הסמוך, אגיסטרי.
האי הקטנטן הפך בשנים האחרונות לאחד האיים האהובים על ישראלים שמחפשים שקט ויופי. אנחנו מסיימים את מסע הטעימות שלנו במקום של "בטן גב", התנוחה החביבה על רוב הישראלים
כשיורדים מהמעבורת מומלץ לחפש מונית או לשכור קטנוע או אופניים (חנות להשכרה בעלייה מהמעגן של מגאלוכורי) ולצאת מיד לאחד החופים הנפלאים באי. אנחנו ממליצים על האיון הקטן שבצד הדרום המערבי – Paralia Aponisos.
יש כאן בונגלוס קטנים וקיוסק-מסעדה נחמד, ובכלל – זהו מקום אידאלי ליום שיזוף, מנוחה רגועה ושחייה. אפוניסוס איננו החוף היחיד. יש באי כמה חופים יפים נוספים, ולא תוכלו לפספס אותם, כי האי ממש קטן. את הלילה תוכלו לבלות במגאלוכורי או בסקאלה. חדרים ומלונות קטנים זמינים בדרך כלל. בעונה חובה להזמין מראש.
זהו. הופ קפצתם במהירות מאי לאי והספקתם חמישה איים בשישה ימים. בעינינו זאת ממש שערורייה (אחרי הכל, כבר אמרנו, אנחנו אימצנו מזמן את קצב החיים של האיים, ולא מחפשים להספיק שום דבר), אבל אין ספק שזהו טיול טוב, וגם זול יחסית. מאגיסטרי עלו על המעבורת בחזרה לפיראוס, ומשם במטרו ישר לשדה התעופה והביתה. יופי של טיול!
שימו לב: תנועת המעבורות משתנה מתקופה לתקופה ומיום ליום. יש לבדוק ולוודא מאיין ומתי יוצאות מעבורות ולהתאים את מסלול הטיול באיים אל המעבורות. אין חובה לעשות את האיים בסדר שהצענו. אפשר לוותר על אי או לשהות באי יותר מלילה אחד.