קבוצת בתי המלון פתאל סיכמה את 2024 עם צמיחה מואצת מעבר לים לצד אתגרים בשוק המקומי. בעוד פעילותה באירופה ובבריטניה התחזקה עם עלייה בתפוסות ובהכנסות והזניקה את הרווח, המלחמה והירידה בתיירות הזרה העיבו על ביצועיה בישראל.
החברה שבשליטת המנכ"ל דוד פתאל הציגה צמיחה של 7% בהכנסות ל-7.4 מיליארד שקל, הרווח הנקי זינק פי שישה ל-278 מיליון שקל. מניית החברה קפצה היום ב-10.3% בבורסה אחרי הדוחות.
רשת פתאל היא רשת המלונות הגדולה בישראל, אך עיקר הפעילות שלה באירופה. לכן, כשהתפוסות במלונותיה באירופה עולות, ובמקביל גם עולה המחיר שהיא גובה מהמתארחים בהם, המכפלה מתבטאת בתוצאות הכספיות.
למרות השפעות המלחמה בישראל, פתאל עמדה בסיכום 2024 בתחזית שהציגה ומצפה להמשך צמיחה גם ב-2025. בין היתר כשמגבירה את פעילותה במגזר מלונות היוקרה המקומי. החברה ממשיכה להתרחב, עם השקעות חדשות במלונות יוקרה וקרן משותפת לרכישת נכסים באירופה.
במלונות פתאל באירופה התפוסות עלו ל-77% לעומת 76% ב-2023, ובמלונותיה בבריטניה ואירלנד ל-81% לעומת 80%.
ל-2025 צופה הרשת המשך צמיחה, עם תחזית לעלייה של 3%-7% בהכנסות ושל 4%-11% ב-EBITDAR.
כשליש מהעלייה בהכנסות מיוחס לשיפור בביצועי המלונות הזהים – שפעלו גם בשנה הקודמת. תרמו לכך עליות של 4% ו-6% בהכנסה היומית הממוצעת לחדר (ADR) במלונות הרשת באירופה ובבריטניה ואירלנד. בישראל נרשמה ירידה של 5%, אך ההכנסה היומית הממוצעת, 715 שקל, עדיין גבוהה מהמקבילה בבריטניה ובאירופה ב-27% וב-48% בהתאמה.
פתאל מייחסת את הפער לתמהיל שונה של בתי המלון – בישראל הדגש הוא על מלונות נופש, בעוד שבחו"ל מדובר בעיקר במלונות עירוניים ועסקיים – וכן להבדלים בעלויות התפעול. עם זאת, שיעור ה-EBITDAR מההכנסות בישראל, 32%, נמוך מהממוצע במגזרים האחרים.
מלבד השיפור במלונות הקיימים, 56% מהתוספת השנתית בהכנסות נבעו ממלונות חדשים שהרשת החלה להפעיל, ו-14% נוספים משינויים בשערי היורו והפאונד מול הדולר. בינואר 2024 הקימה פתאל קרן השקעות משותפת עם גופים מוסדיים לרכישת מלונות באירופה, שהתחייבויותיה מסתכמות ב-542 מיליון יורו, מהם חלקה של פתאל הוא 159 מיליון יורו. עד כה רכשה הקרן 24 בתי מלון.
בישראל, שבה מפעילה פתאל 62 מלונות מתוך 257 בתי המלון שבבעלותה, ההכנסות הסתכמו ב-1.9 מיליארד שקל – כרבע מכלל הכנסות החברה. בניגוד לנתונים מחו"ל, התפוסות ירדו ל-69% לעומת 70% בשנה הקודמת, וההכנסות נותרו ללא שינוי מהותי.
ירידה זו נובעת מצמצום חד בתיירות הנכנסת, שהיוותה 19% מהכנסות החברה ב-2023 ורק 4% ב-2024, וכן מירידה במספר המפונים ששהו במלונות פתאל.
במהלך הרבעון האחרון של 2023, כאשר המלחמה פרצה, עמדו התפוסות במלונות בישראל על 71% בשל אירוח 20 אלף מפונים, לעומת 65% ברבעון המקביל ב-2022. לעומת זאת, ברבעון האחרון של 2024, בו בתי המלון חזרו לארח נופשים, התפוסות ירדו ל-62%. החברה מעריכה כי ברבעון הראשון של 2025 הן ירדו ל-59% לעומת 65% בתקופה המקבילה ב-2024.
למרות יציבות ההכנסות בישראל, ה-EBITDAR מהמגזר עלה ב-10% ל-606 מיליון שקל. עם זאת, עיקר התרומה לכך הגיעה מהרבעון הראשון של השנה, שבו אירוח המפונים היה מרכיב מרכזי בפעילות, ומהרבעון השלישי, שבו פחות ישראלים טסו לחו"ל ובחרו לנפוש בארץ. ברבעון הרביעי נרשמה ירידה ב-EBITDAR ביחס לתקופה המקבילה.
נכון להיום, פתאל נסחרת בבורסה בתל אביב בשווי של 7.4 מיליארד שקל. במהלך 2024 עלתה מנייתה ב-31%, בהשוואה לעלייה של 22% במניית ישרוטל, המתחרה המקומית העיקרית שלה, ושל 29% במדד ת"א 35 שבו שתיהן נכללות. מתחילת 2025 רשמה המניה ירידה של 15%, מה שהוביל לביצועי חסר מול מדד הייחוס.
פתאל, המפעילה 62 מלונות עם כ-11 אלף חדרים בישראל, היא רשת המלונות הגדולה בארץ. ישרוטל, השנייה בגודלה, מחזיקה ב-24 מלונות עם 5,000 חדרים.
למרות יתרון הגודל של פתאל, ישרוטל הצליחה להניב הכנסה גבוהה יותר מכל חדר תפוס, עם הכנסה יומית ממוצעת של 763 שקל – 7% יותר מפתאל. נתון זה עשוי להסביר את מגמת ההתרחבות של פתאל למלונות יוקרה, אף שההתמקדות במלונות נופש דווקא היטיבה עמה בתקופה האחרונה, כאשר התיירות הנכנסת נבלמה והישראלים חיפשו חלופות לחו"ל.
במסגרת המגמה הזו, בחודש שעבר רכשה פתאל את The Jaffa Hotel ביפו תמורת 450 מיליון שקל. זהו המלון השלישי שלה בקטגוריה זו, אחרי בוטניקה בחיפה, שנפתח ב-2022 לאחר שנרכש בעסקה שהוערכה ב-150 מיליון שקל, וכנען בצפת, שהחל לפעול ב-2023. ב-2025 צפויה החברה לפתוח את מלון פלטין בתל אביב, בעלות של 150 מיליון שקל, ובהמשך להפעיל את וילה טליה בכרמל, הצפוי להיפתח ב-2029.
