ועדת חוקה חוק ומשפט אישרה לקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק יסוד השפיטה אשר משנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים. הרבה מילים נכתבו על ההרכב החדש של הוועדה, אבל אני ארצה להתמקד במצב בו הקואליציה תוכל לשלוט באופן מלא במינויים לבית המשפט העליון.
ראשית, אזכיר את המצב הקיים כעת: הוועדה לבחירת שופטים מורכבת מתשעה חברים. שני שרים, שני חברי כנסת, שני נציגים של לשכת עורכי הדין ושלושה שופטי עליון. אחד מחברי הכנסת הוא בדרך כלל מהקואליציה והשני מהאופוזיציה. בנוסף, לרוב נציגי לשכת עורכי הדין מצדדים בשופטים. לצורך בחירת שופטים לערכאות הרגילות יש צורך ברוב רגיל. לצורך בחירת שופט לבית המשפט העליון, יש צורך בשבעה חברים מה שמייצר ווטו לבלוק שלושת השופטים וכן ווטו לבלוק הקואליציה המורכב משני השרים וחבר הכנסת.
השינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים מוציא את נציגי לשכת עורכי הדין ומכניס שני נציגי ציבור שאחד מהם ייבחר על ידי הקואליציה והשני על ידי האופוזיציה. הצורך בשבעה חברים לבחירת שופט לבית המשפט העליון בוטל, וכעת יש צורך בחמישה חברים לבחירת שופטים בכל הערכאות.
מנגנון הבחירה לערכאות הנמוכות דורש הסכמה של נציג מכל אחד מהמחנות. כלומר, מתוך חמשת החברים שמצביעים בעד המינוי צריך להיות לפחות שופט אחד, נציג אופוזיציה אחד ונציג קואליציה אחד. בבחירת שופט לבית המשפט העליון, המנגנון משתנה ואין צורך בהסכמה של אחד מהשופטים.
וכאן אנחנו נכנסים למקרה בו הקואליציה יכולה לשלוט לבד במינויים לבית המשפט העליון. במקרה רגיל, הבלוק של הקואליציה כולל ארבעה חברים- שני שרים, חבר כנסת ונציג ציבור. כאשר ישנה קואליציה בת 80 חברים, מאזן הכוחות משתנה באופן דרסטי. במקום שנציגי הציבור ייבחרו על ידי הקואליציה והאופוזיציה- לכל צד נציג אחד- נציגי הציבור ייבחרו על ידי הכנסת. המשמעות היא בפועל, שהקואליציה תבחר אותם. בנוסף, חבר הכנסת מטעם האופוזיציה מאבד את הווטו שלו.
במינוי שופטים לבית המשפט העליון, המשמעות הינה דרמטית. גוש הקואליציה מורכב מחמישה חברים, שני שרים, חבר כנסת ושני נציגי ציבור. כזכור, לצורך מינויים נדרשים חמישה חברים, כאשר במינויים לבית המשפט העליון אין צורך בהסכמה של שופט. כאשר גם חבר האופוזיציה מאבד את הווטו שלו, המשמעות היא שחברי הקואליציה יוכלו למנות לבית המשפט העליון את מי שהם ירצו- ללא הגבלה כלשהי.
