תקציב המדינה וחוק ההסדרים ל-2025, שעברו השבוע בקריאה ראשונה בכנסת, כוללים גזרות כלכליות אשר יצמצמו את השירותים שנותנת המדינה וייקרו את המחיה בישראל. הם כוללים גם "תיקון" אשר מתערב בשלטון המקומי באופן אשר יפגע במקצועיות שלו, בשירות הניתן לתושבים וביכולת תושבים להשפיע על קהילתם וסביבתם.
כיום, רשויות מקומיות מחויבות להקים, על פי חוק, ועדות חשובות בנושאים של איכות והגנת סביבה, קליטת עלייה, בטיחות בדרכים, מיגור אלימות, הנצחת נרצחי טרור, מעמד הילד ומאבק בסמים. ועדות אלה עוסקות בנושאים חשובים שדורשים התייחסות ייחודית והשקעת משאבים של הרשות המקומית. הוועדות מתאפיינות בהקשבה למומחים ולנציגי הציבור הרחב ובשיתוף פעולה עמם.
בין מאות תיקוני החקיקה המצויים בחוק ההסדרים חבוי תחת "הסרת חסמים לפיתוח כלכלי ומינוף תקציבי בשלטון המקומי" תיקון רגרסיבי אשר רואה בוועדות הגנת הסביבה, מיגור אלימות ובטיחות בדרכים "חסם". למרות חשיבותן של ועדות מוניציפליות אלה, חוק ההסדרים ל-2025 מסיר את החובה הסטטוטורית להקים אותן, והופך אותן לוועדות רשות. ככאלה, הוועדות עלולות לא לקום כלל או להתבטל אם לא ימלאו את תפקידן בהתאם לרצון ראש הרשות.
צעד זה, על פי תזכיר חוק ההסדרים, נועד לייעל לכאורה את עבודת הרשות המקומית. אלא שעבודת הוועדות הללו הכרחית לרשות המקומית, והן מקדמות מדיניות ראויה ומותאמת לצורכי הציבור.
תיקון החקיקה פוגע במשטר הדמוקרטי של השלטון המקומי. במקום לחזק את האיזונים והבלמים בשלטון המקומי, להגדיל את סמכויות הוועדות הסטטוטוריות בעיצוב מדיניות ולהעצים את הידע ברשויות, התיקון מבקש להעלים מוסדות אלה מהזירה המוניציפלית.
המציאות מראה כי פעילות חשובה נולדה ברשויות מקומיות בוועדות הללו. כך למשל, החובה המוטלת על רשויות מקומיות לעסוק בנושאים של מגדר ואלימות הביאה לפעולות חשובות להגנה ולקידום נשים בשלטון המקומי, בהן יוזמות כמו עיר ידידותית לנשים, קו סיוע לתושבות, קידום עסקים לנשים, קמפיינים להעלאת מודעות לתופעת אלימות, מענה מוניציפלי במגוון מחלקות לנושא, קידום ספורט לילדות ולנשים.
שוב נשים נפגעות מהחלטות הממשלה נוכחית. אנו עדים ועדות לנסיגה דרמטית בזכויות נשים בישראל בכל פרמטר: ירידה במספר הנשים בממשלה, צניחה בשיעור נשים במוקדי קבלת החלטות (בפרט כמנכ"ליות משרדי ממשלה), פגיעה בעובדות והעלאת שיעור המס בצורה רגרסיבית על עובדים ועובדות בשכר נמוך, עלייה בשיעור הנרצחות, הרחבת ההפרדה במרחב הציבורי וכמובן, ומעל הכול, הפגיעה בביטחון האישי, ובראשם אונס וחטיפה של נשים וילדות. בישראל 2025 משתנה הסטטוס קוו בעניין זכויות נשים לרעתן.
לאחר כניסת תיקוני חוק ההסדרים לתוקף, הקמת ועדה, על סמכויותיה ומשאביה, בנושא אלימות וזכויות נשים לא תהיה עוד מובטחת. הקמת ועדה כזו בשלטון המקומי לא רק שהייתה מובנת מאליה, אלא אף עוגנה בחוק. בשנה הבאה, אם לא תסוכל החלטת ממשלת ישראל, אפילו דבר כה פעוט יילקח מנשים, והקמת ועדה לזכויות נשים תהפוך לתלויה במשא ומתן קואליציוני פוליטי.
תיקון חוק ההסדרים האמור ממחיש כי לעיתים שינויים מרחיקי לכת במעמדן של נשים נעשים רחוק מאור הזרקורים, במהירות ובתיקוני חקיקה אפרוריים וקטנים שאינם זוכים לתהודה ציבורית.
אך לא רק נשים ייפגעו. השינוי החקיקתי יפגע באוכלוסיות נוספות ובאינטרס הציבורי ככלל; בתחום הגנת הסביבה הוועדות הסטטוטוריות ברשויות המקומיות הביאו לשינוי תוכנית תכנון ובנייה, לשיתוף ציבור, להצלת שטחי ציבור וטבע ולשמיעת גורמים מומחים בתכנון עירוני ופיתוח מקיים. ביטול הוועדה הוא ביטול כוחו של האזרח מול רשויות המדינה ורמיסת ערך כה מרכזי לדמוקרטיה של שיתוף ציבור.
הולכי הרגל, רוכבי אופניים ומשתמשים ברכב לא יזכו שהרשות המקומית תקדיש ולו דיון אחד לבטיחות בדרכים. בשנה שבה מספרי ההרוגים והפצועים בתאונות דרכים שוברים שיאים, הממשלה סבורה כי ועדה ברשות מקומית בנושא היא "חסם". אלא שבשם אותה "יעילות", הממשלה כמובן לא גזרה על עצמה סגירת משרדי ממשלה, ואף נוספו לה משרדים לאחרונה.
עו"ד קרן שמש פרלמוטר היא מנהלת הקליניקות המשפטיות במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ויו"ר משותפת לוועד לשלטון מקומי בלשכת עורכי הדין
