קיבוץ ניר עוז הודיע הלילה (בין שישי לשבת) על הירצחה של שירי ביבס, שנחטפה מביתה ב-7 באוקטובר 2023 יחד עם שני ילדיה הקטנים אריאל וכפיר. ממשפחתה נמסר כי "הלילה שירי שלנו הושבה הביתה. לאחר הליך הזיהוי במכון לרפואה משפטית, קיבלנו הבוקר את הבשורה ממנה חששנו, שירי שלנו נרצחה בשבי וכעת שבה הביתה אל בניה, בעלה, אחותה וכל משפחתה למנוחה. על אף החשש לגורלם המשכנו לקוות שנזכה לחבק אותם וכעת אנו כואבים ושבורים".
הם הוסיפו כי "16 חודשים ביקשנו ודאות וכעת אין בה נחמה, אך מקווים לתחילתה של סגירת מעגל. שירי היתה אם מופלאה לאריאל וכפיר, בת זוג אוהבת לירדן, אחות ודודה מסורה וחברה מדהימה. בשעה קשה זו אנו ממשיכים לדרוש ולקרוא להחזרתם המיידית של יתר החטופים שעוד בשבי. אין מטרה חשובה מזו. לא יהיה שיקום בלעדיהם. פרטי השבעה והלוויה יפורסמו בהמשך. אנא תנו למשפחה את המרחב לעכל ולהתאבל. תודה לכולם על התמיכה והאהבה ב-16 החודשים האלו. הלוואי ושירי הייתה זוכה לראות זאת״.
קיבוץ ניר עוז מסר כי "שירי, שנחטפה כשהייתה בת 32, נולדה וגדלה בניר עוז. במשך שנים טיפלה במסירות בילדי הקיבוץ כחלק ממערכת החינוך, והייתה אהובה על כל מי שהכיר אותה. בשנתיים האחרונות עבדה בהנהלת החשבונות של הקיבוץ, אך לפני הכל הייתה אמא מסורה, שהתמסרה להורות באהבה אינסופית. שירי, ירדן, אריאל וכפיר אהבו מאוד את ביתם בניר עוז, את המרפסת והדשא, שם בילו אינספור רגעים מאושרים כמשפחה וממנו נחטפו כולם ב-7 באוקטובר.
"הוריה של שירי, יוסי ומרגיט סילברמן, נרצחו באותו יום נורא. היום, אחרי 16 חודשים קשים מנשוא, המעגל הכואב כל כך נסגר באופן סופי עבור המשפחה ובימים הקרובים תשוב, יחד עם שני בניה הקטנים, למנוחת עולמים באדמת ישראל. שירי הותירה אחריה בעל, אחות, אחיינים, משפחה וחברים אוהבים שיזכרו אותה תמיד בחיוכה, בטוב ליבה ובשמחת החיים שפיזרה כל עבר. יהי זכרם של שירי, אריאל וכפיר ברוך".
ממטה המשפחות להחזרת החטופים נמסר: "מטה משפחות החטופים מרכין ראש עם קבלת הבשורה הקשה על הירצחה של שירי ביבס ז"ל. בכאב רב קיבלנו את ההודעה על זיהויה של שירי ביבס ז"ל שנרצחה בשבי על ידי בני עוולה והושבה לישראל למנוחת עולמים. השבתה של שירי ז"ל מסיימת 505 ימים מייסרים של חוסר ודאות וכאב עמוק. אנו משתתפים בצערה הכבד של משפחת ביבס ונמשיך ללוות ולחבק אותה".
מוקדם יותר, הגיע הארון למכון לרפואה משפטית באבו כביר, והחלה המלאכה המורכבת של הזיהוי – ושל הניסיון לקבוע את סיבת המוות. השיירה לוותה על ידי עשרות אזרחים שהניפו דגלי ישראל ודגלים צהובים, והמתינו בצומת גמה שבמועצה האזורית אשכול להגעתה, גם בלילה.
חמאס העביר אמש את הארון לידי הצלב האדום, לאחר שהעביר שלשום ארון ובו גופה של אישה עזתית. בתחילה טען גורם רשמי בחמאס כי "ייתכן ששרידי הגופה של שירי ביבס התערבבו עם שרידים של אחרים". בכיר ישראלי אמר כי לפי ההערכה, חמאס לא העביר את גופתה במתכוון – אלא עשה זאת בטעות.
לאחר מכן, אתמול בצהריים, דובר צה"ל תת-אלוף דניאל הגרי נשא הצהרה זועמת שבה התייחס לנסיבות מותם המזעזעות של אריאל וכפיר הקטנים. הוא הבהיר כי הם לא נהרגו בתקיפה אווירית של צה"ל כפי שטען חמאס, ופירט את הממצאים המזעזעים: "אריאל וכפיר נרצחו באכזריות בעזה בשבועות הראשונים של המלחמה על-ידי מחבלים מרצחים בדם קר. המחבלים לא רצחו אותם בירי – הם רצחו אותם בידיים. לאחר מכן ביצעו מעשים נוראיים על מנת לנסות ולטשטש את מעשי הזוועה. הערכה זו מבוססת על ממצאים פורנזיים מתהליך הזיהוי".
הערכת המודיעין היא שבני משפחת ביבס נרצחו, וכדי להסתיר את האמת, המחבלים השחיתו את הגופות כדי שניתן יהיה להאשים את צה"ל בהריגתם בהפצצה. דובר צה"ל ציין כי "העברנו את הממצאים לשותפים שלנו בעולם כדי שהם יוכלו לאשר זאת בקולם – גם את המודיעין וגם את הממצאים הפורנזיים – בכדי שכל העולם יידע כיצד חמאס נוהג".
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ התייחס לנסיבות מותם של ילדי משפחת ביבס הקטנים, ושלח איום מרומז לחמאס: "האם נקבל את זה? אני חושב שלא", אמר. הוא התייחס גם ל"טקס" הציני שהתקיים ברצועה בעת מסירת הארונות לצלב האדום, ואמר כי "המראה הזה של התינוקות לא מקובל על אף אחד, לא ראינו דבר כזה".
כאמור, המשימה הראשונה והחשובה מכולן של המכון לרפואה משפטית היא זיהוי החללים. שר הבריאות אוריאל בוסו אמר לפני הפעימה ובה הושבו עודד ליפשיץ ז"ל ואריאל וכפיר ביבס ז"ל כי במכון לרפואה משפטית "יעשו את הכול בשביל שיהיה זיהוי ודאי ונכון – זה יכול לקחת זמן".
כבר זמן קצר לאחר תחילת המלחמה אספה המשטרה מבני משפחות החטופים פריטים שלהם ודגמה מהם DNA, לצורך סיוע בהליך הזיהוי, שיכלול גם הצלבות של נתונים פורנזיים.
לצד זאת, מטרה נוספת של המכון היא לברר את סיבת המוות של החללים. ד"ר חן קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית, אמר כי לאחר סיום תהליך הזיהוי, ייעשה מאמץ לנסות ולספק מידע על סיבת המוות, שכן לדבריו מדובר ב"חלק שאינו פחות חשוב מהזיהוי".
ואולם, ד"ר קוגל ציין כי ההליך צפוי לקחת זמן. "נעשה את מיטב יכולתנו, לא תמיד זה ניתן, בוודאי במקרה של חללים שמגיעים לאחר תקופה ארוכה. בכל מקרה אנחנו נעשה את המיטב כדי להניח את דעתן של המשפחות, כדי שידעו מה קרה ליקיריהן. יש לקחת בחשבון שלעיתים הדבר לא מתאפשר בשל מצב הראיות שאפשר להסיק מהשטח".
