ועדת החינוך אישרה אתמול (שלישי) את הצעת התיקון לחוק זכויות הסטודנט העוסק באיסור "תמיכה בטרור" בקמפוס לקריאה ראשונה. בהצעת החוק הנוכחית הוסר הסעיף האוסר על תמיכה בגזענות, שאותו הציעו בייעוץ המשפטי של הוועדה, כך שהצעת החוק מתמקדת בתמיכה בטרור בלבד. שינוי נוסף הוא השמטת חובת ההיוועצות של המוסדות האקדמיים עם אגודת הסטודנטים בכל הקשור לקביעת התקנון והגבלת הפעילות הציבורית המאורגנת.
נוסף על כך, הצעת החוק המקורית של חה"כ לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית) פוצלה לשתי הצעות. האחת, שהיא זו שקודמה, עוסקת בהגבלת הפעילות הציבורית המאורגנת בקמפוסים, לרבות תאי סטודנטים, אם היא כוללת "תמיכה או הסתה לטרור". ההצעה השנייה, שטרם נדונה, עוסקת במניעת לימודים אקדמיים או קבלת תואר ממועמד שהורשע בעבירת טרור.
עימות חריף אירע בדיון על החוק בשני האחרון. ח"כ יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל) אמר ש"זה דיון מיותר שנועד לשרת מפלגה כהניסטית. באים לדבר על תמיכה בטרור אנשים שמעודדים טרור ביומיום בנשמה שלהם". ח"כ סון הר-מלך (עוצמה יהודית) השיבה: "לפחות אני לא טרוריסטית".
בדיונים קודמים בוועדה אמרו נציגי השב"כ כי אין צורך ביטחוני בחוק. מחלקת המחקר והמידע של הכנסת לא הצליחה להציג נתונים לגבי התמיכה בטרור באוניברסיטאות. מנתוני המשטרה עלה כי תיקי התביעה בתמיכה בטרור לא פולחו לפי קריטריון של מקום העבירה, ומכאן שאין מידע אם יש פעילות כזו באוניברסיטאות. רקטור אונברסיטת חיפה פרופ' מונא מארון אמרה בהפגנה נגד החוק: "החוק בעייתי יוכלו לפרש כל אמירה ומחקר כתמיכה בטרור, אין אקדמיה בלי חופש הביטוי. עם זאת, אני רוצה להדגיש כי בקמפוס המגוון ביותר בישראל לא תהיה הסתה לטרור, לא מצד הערבים ולא מצד היהודים".
מקדמים גם איסור להעסיק מורים שלמדו ברש"פ
ועדת החינוך דנה בהמשך אותו גם גם בהצעת חוק שתאסור על העסקת מורה שלמד ברשות הפלסטינית. היא מסמיכה את מנכ"ל משרד החינוך לסרב לתת אישור להעסקת עובד חינוך לאדם בעל תואר אקדמי ממוסד להשכלה גבוהה ברשות הפלסטינית. על-פי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 11% מהמורים בחינוך הערבי בעשור האחרון קיבלו תואר אקדמי ברשות הפלסטינית; 62% ממי שקיבלו תואר כזה מלמדים במזרח ירושלים.
ח"כ עמית הלוי (הליכוד) הסביר את הצעת החוק שלו: "הרשות הפלסטינית מחנכת ומממנת טרור, ומתקצבת במשכורת לכל החיים כל מי שרוצח יהודים." ח"כ אביחי בוארון (הליכוד), מיוזמי ההצעה: "האווירה בקמפוסים הפלסטינים היא אנטי ישראלית, ואותם מורים שהוכשרו בה מחנכים את התלמידים במזרח ירושלים. אנחנו שמים לזה סוף".
"כשסוגרים דלת, צריך לפתוח דלת במקום אחר" אמרה נציגת המועצה להשכלה גבוהה בתיה הקלמן. "לא היינו רוצים להגיע למצב שבכל שנה במזרח ירושלים 3,000 סטודנטים שלא יתקבלו לאונ' העברית או למכללת דוד ילין יסתובבו חסרי מעש." חה"כ יוסף טייב ש"ס), יו"ר הוועדה הגיב: "לא יודע מה גרוע יותר". הוא הוסיף כי "תכלית החוק הוא תמריץ לדחוף את המגזר ללכת ללמוד במוסדות ישראליים, במקום ללמוד במקום ששולל את קיומה של מדינת ישראל."
השופט בדימוס אברהם יעקב התנגד להצעת החוק: "זוהי פגיעה באופי הדמוקרטי של המדינה. התייחסות צריכה להיות לאדם באופן אינדיווידואלי ולא עפ"י מוצאו והמקום בו למד. אם נתחיל לפסול עפ"י מקום רכישת ההשכלה –אין לזה סוף. זה יהפוך למדרון חלקלק."
