עודאי נאצר אל-רבעי, צעיר בן 22 מעזה, חוסל על ידי פעילי חמאס בסוף השבוע לאחר שהוביל הפגנות מחאה נגד הארגון. משפחתו מספרת כי התנכלויות מצד חמאס החלו חודשים קודם לכן, והגיעו לשיאם כאשר 72 חמושים רעולי פנים פשטו על בית קפה, חטפו אותו, עינו אותו בפומבי, ולבסוף רצחו אותו.
דודו של אל-רבעי סיפר כי המחאה שהנהיג הייתה שלוה: "ההפגנות נגד חמאס הן הפגנות שלוות. ילדים, זקנים, נשים וגברים דורשים חיים יציבים, דורשים להחזיר את החטופים ולהפסיק את המלחמה, דורשים את סילוק חמאס". לדבריו, חמאס סימן את אחיינו בשל פעילותו.
לפני המלחמה, התגורר אל-רבעי עם משפחתו בשכונת תל אל-הווא בעיר עזה. ביתם נהרס חלקית והם נמלטו לדרום הרצועה. במהלך הפסקת האש חזרה המשפחה לביתה, אך נאלצה להתפנות שוב בעקבות הוראות צה"ל והשתכנה בבית ספר סמוך.
עקורים פלסטינים חוזרים לבתיהם בצפון עזה במסגרת הסכם הפסקת האש (צילום: Khalil Kahlout/Flash90)
לאחר שחזרו לעזה, אנשי חמאס האשימו את אל-רבעי בגניבת תיק ובו 30 אלף דולר – האשמה שהתבררה כשקרית. הוא נעצר, עונה ושוחרר מבלי שהודה. לאחר שהתיק נמצא בין ההריסות, דרש מחמאס התנצלות פומבית והחזרת הטלפון הנייד שנלקח ממנו – אך ללא הועיל.
בהמשך, כאשר ראה את בן דודו מותקף על ידי פעילי חמאס, יצא להגן עליו והצליח להבריח את התוקפים. ימים ספורים לאחר מכן, אנשי הזרוע הצבאית של חמאס, עז א-דין אלקסאם, הגיעו לבית קפה שבו שהה, ולקחו אותו בכוח. "72 אנשים חמושים ורעולי פנים הסתערו על בית הקפה וגררו אותו החוצה", סיפר אחד מבני המשפחה. הם לקחו אותו לבית ספר סמוך, שם עונה בפומבי.
אחיו של אל-רבעי פנה למכרים בארגון בניסיון להצילו. "הם אמרו שיהיה בסדר", סיפר אחד מבני המשפחה, "אבל כעבור שש שעות התקשרו אלינו ואמרו שנבוא לאסוף אותו". המשפחה מצאה אותו פצוע קשה והעבירה אותו לבית החולים, שם הופשט ונקשר בחבל. לאחר זמן קצר נפטר מפצעיו.
במהלך הלווייתו, בני המשפחה ירו באוויר ודרשו נקמה, אך פעילי חמאס הגיבו באיומים. "כולנו גרים בשכונת תל אל-הווא בעזה, ויש לנו נשק להגן על עצמנו מפני חמאס. אבל אנחנו לא רוצים לפתוח במלחמה עם חמאס – חוששים לילדים ולזקנים", סיפר דודו של הנרצח. "אנו מקבלים איומים בטלפון, אך חמאס לא נכנס לשכונה שלנו מחשש לנקמה".
אל-רבעי נאלץ לעזוב את לימודיו בתיכון כדי לעזור בפרנסת המשפחה. הוא מכר סיגריות וקפה, וחלם להגר לבלגיה, שם מתגורר אחיו. "הוא חלם על חיים שלווים", אמר דודו. "הוא רצה להקים שם משפחה. לכל צעיר בעזה יש חלום לעזוב – כי כבר 20 שנה אין עתיד בעזה. אנחנו רוצים לחיות בשלום".
לאחר מותו, המשפחה שבה לביתם ההרוס למחצה. "כולנו חיים בשני חדרים", סיפר אחד מבני המשפחה. "אין גז, אין חשמל, ואין מזון". הם נאלצים ללכת למרכז העיר כדי לרכוש מצרכים – אך המחירים גבוהים מאוד. דודו של אל-רבעי, שעבד כטכנאי מקררים, מכונות כביסה ומזגנים, איבד את מקור פרנסתו. כעת הוא מתקיים מכספים שאביו שולח מרמאללה ומחבילות סיוע. "ויתרתי על החלום לחזור לעבוד במקצוע שלי", הוא אומר. "אני רק מנסה לשמור על התקווה שיהיה עוד טוב".
