הפרק האחרון של "חתונה ממבט ראשון", נפתח בנסיעה של חיה ומור, שהייתה רצופת עליות וירידות, ולא בגלל הכבישים. הם צלחו אותה, ובדיסוננס מוחלט עוברים לבר ואור. ההוא רכש כרטיס לטומורולנד על חשבון ה-42 ימים שיש להם לתהליך, וההיא רוכשת כרטיס לסרט אימה. זה שהיא תעשה לו כשהוא יחזור לארץ.
והאמת, אני מבין אותה. בכלל לא לעניין, היא ויתרה על חודש וחצי מההתמחות שלה והוא מעז לטוס לחו״ל. ״אני מרגיש שאני מתגעגע ובא לי לראות את בר, ולתת לה חיבוק ענק״. סורי, אני לא קונה את זה. אבל אם הם צופים בפרק ביחד, זה אחלה סיפור כיסוי.
ובחזרה לחיה ומור: הנסיעה הייתה רק הפרומו לשיחה שלהם עם גלעד הפסיכולוג. שם התגלה מחדש הפער ביניהם בהקשרי הדת. ״הגנים הדתיים״, כפי שקרא להם מור, הם באמת דברים שקשה להתגמש בהם. אפילו גלעד הבין: ״זה יכול ליפול על העניין הדתי״. נקווה בשבילם שימצאו את הדרך להתגבר על זה.
בתור התחלה, מור באמת חייב להפסיק לפחד ולהיסגר. מצד שני, לדרוש ממנה ״לחלל קצת שבת״ ולהכריח את חיה לצאת מאזור הנוחות שלה – היה פשוט הזיה. בעיניי זה פשוט לחפש תירוץ לסיום הקשר. עם כל ההבנה וההכלה שלי, זאת לא הדרך להעביר את המסר לחיה.
״השבוע לא עשה לי הכי טוב״, פתחה בר את שיחת האימים. הסכמתי איתה בכל מילה. לעומת פעמים קודמות בהן היא עשתה סרטים – הפעם היא צודקת. זאת אכן הייתה טעות של אור. וזה היה ממש יפה לראות מהצד איך היא מנסה לשים את זה מאחוריה למרות הכל. זה החזיק בדיוק יום עד לשיחה עם יעל. שם היא פתחה כי למפגש זוגות ״אנחנו באים ברע״.
נחרדתי מול המסך כששחר רדף אחרי איילה כדי שהנסיעה תהיה ברכב שלו. ובסוף התקפל. ואז אופיר ואולה רבים על איזה שירים לשמוע. תמצית הכישלון שבהתאמות העונה. ״את לא חייבת להיות פה בזוגיות״, כמובן ששחר רק הסלים. מה שהוביל לזה שבסוף הם כמעט ולא נסעו למפגש זוגות.
ולסיכום: רוני ושקד, חן וברק, מינדי ואסף – אתם באמת התקווה לעונה הזאת. כשבראש הרשימה עומדים מינדי ואסף שכבר מתכננים משפחה.
