חוקרי סייבר, בלשים באגף החקירות והמודיעין, שיטור דיגיטלי וטכנולוגי באגף ההדרכה, נַשָּקים, מחסנאים, עובדי אחזקה והסעדה באגף לתמיכה לוגיסטית, משקי דת ברבנות המשטרתית, קורסים נפרדים והקמת מעין "נח"ל חרדי" משטרתי – אלו הם חלק מהתפקידים שהמשטרה מייעדת לחרדים במסגרת תוכניתה לגייסם לשורותיה, כך נודע ל"ישראל היום".
עוד על הפרק: פתיחת מוקדי שליטה בהפרדה מלאה, הכשרת חרדים כסיירים עם סמכויות עיכוב, הכשרתם כלוחמי מג"ב מן המניין והצבתם במשימות ביטחון בעוטף ירושלים.
"אחרי 7 באוקטובר גם החרדים מבינים את גודל השעה – הם פורצי דרך נפלאים", אומר ל"ישראל היום" סגן־ניצב ניר כרמלי, ראש מינהל כיתות כוננות במשטרה.
מתקפת הטרור של חמאס חשפה את הצורך בחיזוק הקשר והקשב שבין המשטרה למגזר החרדי, ובהגברת תחושת הביטחון ביישובים חרדיים נעדרי יכולות הגנה ראויות. מקרי העבר לימדו כי מאחר שהחרדים לא חמושים, זמן התגובה הראשוני שלהם במקרי חירום ארוך לאין שיעור מזה של הציבור המסורתי והחילוני.
בדיונים בנושא הגיעו במשטרה להבנה שהדרך לגייס חרדים לשורותיה ולהפוך אותם למבצעיים צריכה להיות הוליסטית: איתור חרדים יוצאי צבא והפיכתם ל"מתנדבי אבטחה". בתום הכשרה בת 30 שעות, בעיקר בשימוש בנשק, יוכלו לחתום על נשק בתחילת כל משמרת ולהחזירו בסיומה. עיקר משימתם תהיה לאבטח את אזורי מגוריהם ולהוות גורם תגובתי מהיר גם בבתי תפילות.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שיזם ואישר את התוכנית, הורה להכפיל את כמות המתגייסים והקצה לשם כך 1,200 תקנים. כיום משרתים במשטרה 358 שוטרים חרדים ו־65 שוטרות חרדיות. 230 מהם בקבע, מתוכם 36 קצינים ו־208 נגדים. כמו כן, כ־60 איש ממשרתי החובה במשטרה הם חרדים.
לדברי גורמי משטרה העוסקים בנושא התוכנית הוצגה לראש הממשלה בנימין נתניהו וקיבלה את אישורו, ובמהלך הדיונים הוצע שהשר עצמו ישמש לה פרזנטור בהיותו דתי חובש כיפה. בסביבת בן גביר אישרו את הדברים וציינו כי המשטרה נתפסת על ידי רוב החרדים כארגון מסורתי ומכיל.
"לא התפשרנו"
בד בבד, בימים אלה עורכת המשטרה פיילוט שנועד להפוך חרדים לשוטרים מן המניין במסגרת שירות אזרחי. במהלך הקורס רוכשים משתתפיו בין היתר ידע בנושאי סוציאליזציה, סמכויות, מבנה שלטוני, אזרחות, ועוד. בסיומו הם יוכלו לשאת נשק ארוך ואקדח, והחשש היחידי הוא מתגובות המגזר לעבודתם החדשה.
במסגרת ההכשרה הם לא יורשו לטפל באירועים שעלולים להעמידם בקונפליקט, דוגמת סכסוכי שכנים – למעט חשד לאירוע אמת או לאירוע מציל חיים – ועיקר עיסוקם יהיה מתן מענה ביטחוני באזור שבו ישובצו כסיירים. "הם יעבדו בקהילה מוכרת ויבצעו סיורים במקומות הומי אדם, כמו בהכנסת ספרי תורה ובחתונות, כולל אבטחת כוללים שבהם הם לומדים", מסביר סנ"צ כרמלי.
מתוך 80 מועמדים נבחרו 12 חרדים לפיילוט. "לא התפשרנו על הסטנדרטים שאנחנו מצפים להם, וגם הם הבינו את גודל המשימה. זה מודל ראשוני, ונצטרך לבצע התאמות כדי לקרב אלינו את האוכלוסייה שמפקדי תחנות המשטרה משוועים לה".
פיילוט נוסף שקורם עור וגידים הוא שילוב חרדים במוקדי המשטרה – בהפרדה מלאה – כדי לווסת את העומס הרב על מרכז השליטה הארצי, מה שעשוי לצמצם את זמן התגובה לפונים לפחות מ־15 שניות.
פרויקט חדשני נוסף הוא גיוס חרדים למשמר הגבול, ולפני כשבוע וחצי התגייסו אליו כ־30 חרדים ראשונים באמצעות מינהלת החרדים בצה"ל. בסיום טירונות מלאה במחנה "תבץ" בצפון הבקעה הם צפויים לעבור למתקן ייעודי במיוחד עבורם ולהשתלב כלוחמים מן המניין במשימות בעוטף ירושלים, במעצר שב"חים ובאבטחת מעברים וצירים מרכזיים.
