כמחצית מניצולי השואה הנותרים בישראל מתקשים לכסות את ההוצאות החודשיות של משק הבית. 36% זקוקים לסיוע ברכישת מצרכי מזון לבית. 27% מניצולי השואה נאלצו בשנה החולפת לוותר על מזון, עקב קושי כלכלי או בעיות ניידות, ו-7.5% נאלצו לוותר על תרופות. כך עולה מנתוני הקרן לרווחת נפגעי השואה בישראל.
על פי הביטוח הלאומי, 31.5% משורדי השואה מקבלים תוספת השלמת הכנסה לקצבת האזרח הוותיק. בנוסף, 93 אלף שורדי שואה זכאים לקצבת סיעוד, מתוכם כ- 23 אלף זכאים לגמלת סיעוד ברמה 6, הרמה הגבוהה ביותר המעידה על מצב סיעוד הקשה ביותר.
הטבח ה-7 באוקטובר לא פסח גם על ניצולי השואה וצאצאיהם. אבשלום הרן ז"ל, בנה של רות הרן, שורדת השואה ושורדת הטבח בבארי, נרצח בטבח. שבעה מקרובי משפחתה נחטפו לרצועת עזה. ששה מהם שוחררו ובן זוגה של נכדתה, טל שהם, עדיין מוחזק בשבי ואמור להשתחרר במהלך מימוש השלב הראשון של עסקת החטופים אם זו תצלח עד תומה.
"עלינו לארץ כדי לבנות ולהיבנות ולתת את כל מה שאפשר. כשקמתי בבוקר בשבעה באוקטובר וראיתי מה שקרה, זעקתי בתוכי שזאת ממש שואה. אבל אני יודעת שזה לא היה ממש שואה, כי הנאצים היו שיטתיים, ואילו הנוח'בות באו כפראי אדם לבצע רצח עם באופן ברברי", סיפרה הרן. "אני אם שכולה, הבן שלי אבשלום נרצח בשבעה באוקטובר ואני מתנחמת רק בכך שהוא חיי חיים מלאים. אני מקווה שנדע לצאת מהטבח הזה כמו שיצאנו מהשואה".
הרן אמרה את הדברים המרגשים לח"כים במהלך ישיבה מיוחדת של הוועדה לטיפול בשורדי השואה שכינסה יו"ר הוועדה, ח"כ מירב כהן (יש עתיד), לשעבר השרה לשיוויון חברתי וגמלאים, במלאת שנה לפרוץ מלחמת השבעה באוקטובר בפלישה והטבח מידי רוצחי החמאס.
במלאת כמעט 16 חודשים למלחמה, בארגון "למענם – רופאות ורופאים למען שורדי שואה" המעניקים טיפולים ומעקב ביתי בהתנדבות לשורדי שואה, יודעים לדווח כי בעקבות המלחמה רבים מהם מוותרים על טיפולים רפואיים.
כאלף שורדי שואה מצפון הארץ המופגז במהלך רוב ימי המלחמה עד להפסקת האש, פנו לארגון בבקשות לסיוע בטיפול רפואי, עלייה של כ-40% לעומת הממוצע טרום המלחמה לצד עלייה של 80% בפניות מבין שורדי השואה שהתגוררו במערב הנגב שרובו נכבש על ידי חמאס בשבת השחורה.
במכון "ברוקדייל" מוסיפים כי כ-20% מהקשישים נפגעו באופן ישיר או עקיף מנזקי המלחמה. כרבע סיפרו על החמרה במצב הבריאות, 15% חוו החמרה בתפקוד בתוך חודשים בודדים, ו-30% דיווחו על החמרה במצב הכלכלי. הפגיעים ביותר, בהם שורדי השואה, הם אלה שגם נפגעו יותר.
זאת ועוד, הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד ראש הממשלה עדכנה כי כיום חיים בישראל 123,715 ניצולי שואה, פליטי שואה ונפגעי התנכלות אנטישמית בתקופת מלחמת העולם השנייה, המוכרים לרשות ומטופלים בה.
הניצולים מחולקים לשלוש קבוצות: כ-42 אלף בלבד הם ניצולי שואת מחנות המוות, כ-44 אלף מוגדרים פליטי שואה, שבילדותם נאלצו לעקור מביתם ומחייהם כילדים גם שלא תחת כיבוש נאצי, רובם ילידי מדינות בריה"מ. עוד כ-38 אלף הם נפגעי התנכלות אנטישמיות בתקופת מלחמת העולם השנייה, רובם ילידי מרוקו ואלג'יריה.
כ-61% מניצולי השואה הנותרים בישראל הן נשים (75,885) וכ-39% מהם גברים (47,830). שיעורן של הנשים עולה ככל שהגיל עולה: מתוך הניצולים בשנות ה-80 לחייהם הנשים הן 60%; מתוך הניצולים בשנות ה-90 לחייהם הנשים הן 65%; וחלקן עולה ל-71% מעל גיל 100.
82,802 משורדי ופליטי השואה בישראל, המהווים 96% מניצולי השואה, היו ילדים (עד גיל 18) בתקופת מלחמת העולם השנייה. כ-73% הם בשנות ה-80 לחייהם, כ-25% בשנות ה-90 ו-1% מעל גיל 100. ממוצע גילם עומד על 87. כ-50% מהם אלמנים (62,174) וכ-37% נשואים (45,835).
