מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה חושף: נחילי המדוזה הנפוצה בישראל, החוטית הנודדת, אינם רק נסחפים עם זרמי הים כפי שחשבו עד כה. במקום זאת, הם שוחים באופן מכוון ומאורגן לכיוון מערב.
"מצאנו כי לאורך חופי הארץ המדוזות שוחות לכיוון מערב, כלומר נגד כיוון הגלים " מסביר ד"ר יואב להן, מוביל המחקר. "עד עתה נהוג היה לחשוב כי נחילי המדוזות שוחים באופן אקראי ושהתנועה שלהם במרחב מוכתבת אך ורק ע”י זרמי הים".
המדוזות שייכות למערכת הצורבנים וקימות כבר כ -500 מיליון שנה, אולם רב הנסתר על הגלוי במה שיודעים החוקרים לגביה. אחד הדברים המעניינים ביותר לגבי נחילי המדוזות הוא הניסיון להבין איך הם נעים ולאן הם שוחים לאורך חופי ישראל. עד עכשיו, היה קשה מאוד לדעת מתי ואיפה יופיעו נחילי המדוזות. זה יצר בעיה גדולה, במיוחד עבור מקומות כמו תחנות כוח ומתקני התפלה, שצריכים להתכונן מראש להגעת המדוזות. בלי לדעת מתי המדוזות יגיעו, קשה להם להיערך כראוי.
"אילו המדוזות היו פסיביות, כלומר ללא יכולת תנועה עצמית ולמעשה נסחפות בעזרת הזרמים בלבד היינו יכולים לחזות את התנועה של הנחילים. העובדה שאנחנו לא מצליחים העידה על כך שיש למדוזות יכולות שחייה, שאנחנו עדיין לא מצליחים להבין", אמרו החוקרים.
כדי להבין את דפוסי הנדידה של המדוזות, צוות החוקרים לא הסתפק בתצפיות מהחוף. הם הפעילו מערך מחקר מתוחכם שכלל: מטוס קל שטס לאורך החוף מאשקלון עד נהריה, רחפנים שצילמו את תנועת הנחילים, וספינת מחקר שעקבה אחרי המדוזות מקרוב.
כך גילו החוקרים כי נחילי החוטית הנודדת שוחים יחד במהירות של כ-10 ס"מ בשנייה לכיוון מערב. כאשר הזרמים החזקים של גאות ושפל הם הדומיננטיים, ייתכן שהמדוזות יכוונו את שחייתן נגד הזרם ולאו דווקא נגד הגלים, כדי להפחית את הסיכון להישטף לחוף", מסביר ד"ר להן. "במקרים אחרים, מדוזות עשויות דווקא להעדיף להישאר בקרבת החוף במפרצים או בשפכי נהרות, ולכן שחייה לכיוון הים הפתוח אינה תמיד הבחירה המועדפת. המטרה בסופו של דבר היא להגיע למקום שבו סיכוי השרידות שלהן היא הגבוהה ביותר".
אז למה בכל זאת אנחנו לפעמים נתקלים במדוזות בחוף?. בזמן סערות או כשהזרמים חזקים במיוחד, אפילו השחייה המכוונת שלהן לא מספיקה להתגבר על כוחות הטבע.
