שר הביטחון לשעבר, יו"ר סיעת ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, מבקש להעביר חוק שלפיו ינותק הקשר עם רצועת עזה באופן סופי. על פי החוק, בניגוד למה שקורה בימים אלו, לא תהיה הכנסה או הוצאה של סחורות, הכנסה או הוצאה של דלק, אספקת מים או חשמל, קבלת טיפול רפואי, או כניסה או יציאה למטרות תעסוקה וללא הכנסת או הוצאת כספים.
מאז ההתנתקות ב־2005 המשיכה ישראל לספק לרצועת עזה שירותים בסיסיים דרך המעברים היבשתיים, בעיקר דרך מעבר כרם שלום. בחודשים האחרונים, על רקע המלחמה, התעורר ויכוח ציבורי סוער בשאלת המשך אספקת הסחורות ההומניטריות לרצועה. הדיון התחדד לאור הלחץ הבינלאומי להגדיל את היקף הסיוע ההומניטרי, מול הדרישה הישראלית להתנות זאת בשחרור החטופים.
בדברי ההסבר לחוק כותב ליברמן: "בפועל ההתנתקות היתה חד־צדדית. ממשלת ישראל גירשה את היהודים מגוש קטיף, והרסה את היישובים, אבל המשיכה לספק לעזתים חשמל, מים, דלקים, סחורות ועוד, שהגיעו לנמל אשדוד ונכנסו לרצועת עזה דרך מעבר כרם שלום".
החטופים נמקים
מטרת החוק, לדברי ליברמן, היא "לסגור באופן מוחלט את כל מעברי הגבול מישראל לרצועת עזה לאלתר". עוד הוא מוסיף: "אין יותר אספקה. מי שרוצה להעביר סחורה לעזה – יש את נמל אל־עריש, יש את מעבר רפיח. אנחנו חייבים לדאוג קודם כל לאנשינו, לא למפלצות האדם מחמאס. העברת הסחורות מישראל לרצועת עזה היא בלתי מוסרית. לא יכול להיות שההומניטריות היא רק לצד אחד, כאשר לצד שלנו אין שום סיוע הומניטרי".
בדברי ההסבר לחוק מוסיף ליברמן: "החטופים שלנו נמצאים בתנאים בלתי אנושיים, ללא אוכל, ללא תנאים סניטריים הכי בסיסיים, בעוד חמאס זוכה לזרם בלתי פוסק של אלפי משאיות הנכנסות מדי שבוע, עמוסות בכל טוב, כולל טבק וסיגריות. אותו חמאס שמקבל את הסחורות הללו בחינם מנצל את מצוקת תושבי עזה ומוכר את האספקה במחיר מופקע, וכתוצאה מכך הוא גורף מיליארדים, מממן את עצמו, מגייס מחבלים חדשים ומשקם את המשילות שלו תוך כדי המלחמה".
