גם ביממה האחרונה, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ סיפק ללא מעט כותרות. הנה כמה מהאירועים האחרונים שהתרחשו.
● "אין ערובה להמשך העסקתכם": מה עשה טראמפ ביממה האחרונה?
● "שבוע העבודה הקשה ביותר": על הכוונת של טראמפ – המדע בארה"ב
1סערת הפיטורים במשרד החקלאות
סוכני ביטחון ליוו את המפקחת הכללית (המבקרת) של משרד החקלאות האמריקאי אל מחוץ למשרדה ביום שני, לאחר שסירבה לציית לפיטוריה על-ידי ממשל טראמפ, כך אמרו לרויטרס מקורות המכירים את הנושא.
פיליס פונג, שכיהנה בתפקיד במשך 22 שנים, אמרה לעמיתיה מוקדם יותר כי בכוונתה להישאר בתפקיד, לאחר שהבית הלבן פיטר אותה ביום שישי. לפי המקורות, היא טענה כי הממשל לא פעל לפי הנהלים הנדרשים.
באימייל ששלחה לעמיתיה בשבת, ואשר נבדק על-ידי רויטרס, כתבה פונג כי המועצה העצמאית של המפקחים הכלליים ליושרה וליעילות קבעה כי "הודעות הפיטורים הללו אינן עומדות בדרישות החוק, ולכן אינן תקפות בשלב זה".
הבית הלבן הגן על פיטוריה של פונג ושל מפקחים כלליים נוספים, באומרו כי "הבירוקרטים המורדים והפוליטיים הללו… שוחררו מתפקידם כדי לפנות מקום לאנשים מוסמכים אשר יאכפו את שלטון החוק ויגנו על הדמוקרטיה".
למפקח הכללי של מחלקת החקלאות האמריקאית יש סמכות רחבה, כולל פיקוח על בטיחות המזון לצרכנים, ביצוע ביקורות וחקירות במחלקה ואכיפת חוקי רווחת בעלי חיים.
משרד החקלאות בארה"ב נמצא במרכז החששות לגבי שפעת העופות, שהתפשטה בקרב בקר ותרנגולות ואף הביאה למותו של אדם בלואיזיאנה.
בשנת 2022, משרד המפקח הכללי פתח בחקירה של חברת ההשתלות המוחיות של אילון מאסק, Neuralink, חקירה שעדיין נמשכת – כך מסרו מקורות.
2אכיפה נגד אנטישמיות בקמפוסים
הנשיא טראמפ הורה על מבצע אכיפת חוק נגד אנטישמיות בקמפוסים של אוניברסיטאות, כולל גירוש פעילים פרו-חמאס המחזיקים באשרות סטודנטים – כך דיווחה רשת FOX.
ההנחיה של טראמפ מעניקה לכל הסוכנויות הפדרליות חלון זמן של 60 יום לזהות סמכויות אזרחיות ופליליות שניתן להפעיל כדי להילחם באנטישמיות ולגרש פעילים אנטי-יהודיים שהפרו חוקים כלשהם.
"מדיניות ארה"ב תהיה להיאבק באנטישמיות בנחישות, תוך שימוש בכלים המשפטיים הזמינים והמתאימים, כדי להעמיד לדין, להסיר או להטיל אחריות על מבצעי הטרדה ואלימות אנטישמית בלתי חוקית", נכתב בצו.
גיליון מידע של הבית הלבן שהגיע לידי FOX מציין כי משרד המשפטים ינקוט פעולה מיידית כדי להגן על שלטון החוק, לצד חקירה וענישה של אנטי-יהודית במכללות ובאוניברסיטאות שמאלניות ואנטי-אמריקאיות.
בנוסף, טראמפ חתם על שני צווים נשיאותיים הנוגעים לחינוך. אחד מהם מבטל מימון פדרלי לבתי ספר ציבוריים (K-12) המלמדים תאוריית גזע ביקורתית או אידאולוגיות מגדריות רדיקליות, והשני תומך בבחירת הורים בחינוך ילדיהם.
טראמפ גם חתם על צו נשיאותי להקמת "כוח המשימה של הבית הלבן לחגיגת 250 שנות עצמאות אמריקאית". מטרת הקבוצה תהיה לתכנן ולבצע "חגיגה יוצאת דופן לרגל יום השנה ה-250 לעצמאות ארה"ב" ב-4 ביולי 2026.
הצו גם מחזיר לתוקף צו שעליו חתם טראמפ ב-26 ביוני 2020, שנועד להגן על אנדרטאות, מצבות ופסלים אמריקאים מפני אלימות פלילית.
"בחודשים האחרונים נרשמו אירועים המצדיקים את החזרת הצו, כולל השחתת אנדרטאות ציבוריות היסטוריות על-ידי תומכי חמאס, לצד תקיפות נגד קצינים ועובדים פדרליים בעקבות מתקפת הטרור של ה-7 באוקטובר 2023", נכתב בצו.
דוח שפרסמו הרפובליקאים בבית הנבחרים בחודש שעבר קרא לממשל הפדרלי לפעול בצורה תקיפה יותר נגד אנטישמיות, כולל התניה של סיוע פדרלי למוסדות אקדמיים באימוץ מדיניות מחמירה נגד הטיה אנטי-יהודית – כך דיווח ה"ניו יורק פוסט".
הדוח פורסם בעקבות מחנות מחאה אנטי-ישראליים בקמפוסים כמו אוניברסיטת קולומביה, שבהם דווחו מקרים רבים של אנטישמיות לאחר מתקפת הטרור בדרום ישראל ב-7 באוקטובר 2023.
הרפובליקאים האשימו את מחלקת המדינה של ג'ו ביידן ואת משרד לביטחון המולדת בעיכוב מסירת מידע על מספר מחזיקי אשרות שהיו מעורבים בהתפרעויות אנטי-ישראליות – כך נכתב בדוח הרפובליקאי.
"מיד לאחר מתקפת הטרור הג'יהאדיסטית נגד תושבי ישראל ב-7 באוקטובר 2023, זרים פרו-חמאסיים ורדיקלים שמאלנים החלו במסע של הפחדה, השחתה ואלימות בקמפוסים וברחובות אמריקה", נכתב בגיליון המידע של הבית הלבן תחת טראמפ.
הבית הלבן טען כי הממשל הקודם "העלים עין" מהאנטישמיות בקמפוסים ומ"המתקפה המתואמת על הסדר הציבורי" – הבטחה שטראמפ התחייב להפוך.
מינוי של טראמפ את חברת הקונגרס אליס סטפניק, רפובליקאית מניו יורק ותומכת ישראל נלהבת, לשגרירת ארה"ב באו"ם, מאותת על תמיכתו הבלתי מסויגת בישראל מול מבקריה בעולם.
מאז 2023, סטפניק הפכה לדמות בולטת במחנה השמרני והייתה מהמבקרות החריפות של מנהיגי אוניברסיטאות על טיפולן הלקוי בתופעות האנטישמיות בקמפוסים לאחר מתקפת חמאס על ישראל.
3ביקורת על המועמדת למזכירת המודיעין
טולסי גבארד, המועמדת של טראמפ למזכירת המודיעין, נתונה לביקורת גוברת על נסיעותיה לחו"ל, ובמיוחד על ביקור שערכה במזרח התיכון בזמן שכיהנה כחברת קונגרס.
בשנת 2017, בעת שכיהנה כחברת קונגרס מטעם הוואי, גבארד נסעה לסוריה וללבנון כדי להיפגש עם נשיא סוריה דאז, בשאר אסד. אך זמן קצר לאחר ביקורה, כך דיווח ה"ניו יורק טיימס", סוכנויות המודיעין האמריקאיות יירטו שיחה בין שני בכירים בחיזבאללה, שבה נאמר כי היא נפגשה עם "הבוס" או "האיש הגדול".
גורמי מודיעין מעריכים כי האדם המדובר היה בכיר בחיזבאללה או בכיר בממשלת לבנון המקורב לארגון. גבארד הכחישה שנפגשה עם גורמים מחיזבאללה, אך הודתה כי פגשה גורמים רשמיים בלבנון במהלך ביקורה, בהם כאלה שקשורים לארגון, כמו ראש המודיעין הלבנוני דאז.
ה"ניו יורק טיימס" שוחח עם מקורות אנונימיים המקורבים לגבארד, אשר טענו כי היא דיווחה על כל פגישותיה מהביקור, וכי הדיווחים סולפו. עם זאת, הגילוי החדש צפוי להקשות על הליך אישורה כמנהלת המודיעין הלאומי של ארה"ב.
גבארד טרם הצליחה להשיג את תמיכת הרפובליקאים בוועדת המודיעין של הסנאט, וגם לא את תמיכתו של הסנאטור הבכיר מיטש מקונל.
הדיווח מציין גם כי גבארד נמצאת תחת בדיקה נוספת מצד סוכנות פדרלית המפקחת על טיסות.
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה אוטומטית ולא יפורסמו באתר.