במהלך החודשים האחרונים מתקיים בכנסת, במסגרת ועדה משותפת של ועדת חוק חוקה ומשפט וועדת הכלכלה, דיון מתמשך בהצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מספר 16), בהשתתפות נציגים ממגזרים שונים. עד כה קיימה הועדה המשותפת בראשות ח"כ שמחה רוטמן מספר ישיבות, ועל פי קצב הדיונים הנוכחי נראה שההצעה תעלה לקריאה שניה ושלישית בהמשך השנה.
בשלב הקודם של תהליך החקיקה, כשהצעת החוק עלתה לקריאה ראשונה במליאת הכנסת, בסוף חודש יולי האחרון, זה נגמר בתוצאה מוחצת: 53 תומכים לעומת 0 מתנגדים או נמנעים. חשוב לציין כי ההצבעה התקיימה לאחר שמספר חברי כנסת, הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה, עלו לדוכן ושיבחו את חבר הכנסת לשעבר אביר קארה כמי שעומד מאחורי הצעת החוק, וזאת לאור קמפיין ציבורי שהוא מנהל בנושא התביעות הייצוגיות נגד בעלי עסקים קטנים בנושא נגישות, ספאם ועוד.
התנהגות זו מלמדת שחברי הכנסת ראו – וכנראה עדיין רואים את הצעת החוק ככזו אשר נועדה להגן על העסקים הקטנים מפני תביעות ייצוגיות, וזאת למרות שלאמיתו של דבר מדובר בהצעת חוק מקיפה שנועדה לעגן בחקיקה המלצות של צוות בין-משרדי בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד כרמית יוליס, וזאת בשורת נושאים אשר משנים כללי משחק רבים בתחום, לרבות נושאים אשר בכלל לא קשורים לעסקים קטנים.
כך למשל, הצעת החוק כוללת הרחבה משמעותית של ההגנות הנתונות לרשויות המדינה מפני תביעות ייצוגיות, הוספת קופות חולים ותאגידי מים לגופים שעומדת להם הגנות אלו, הוספת הגנה לחברות ביטוח וחברות מנהלות במקרים של חוזים ארוכי טווח, ועוד כהנה וכהנה נושאים שרלוונטיים דווקא לגופים או לעסקים גדולים.
יתרה מכך, הצורך להוציא את העסקים הקטנים מתחולת חוק תובענות ייצוגיות מוסכם ומקובל על מרבית העוסקים בתחום והשאלה היא רק באיזו דרך. האם על ידי קביעת רף של מחזור כספי שמתחתיו לא ניתן יהיה לתבוע את העסק בתביעה ייצוגית, כמו שהציע יו"ר ועדת הכלכלה, חבר הכנסת דוד ביטן, באחד הדיונים, או בדרכים אחרות.
תוך כדי כך, ניתנו בשנה האחרונה שורה של פסקי דין – בראשם פסק דינו של השופט עודד מאור מבית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין ראם בן אור, אשר בלמו את מבול התביעות הייצוגיות נגד בעלי עסקים קטנים בנושאי הנגישות, כך שיש הסבורים כי הבעיה כבר נפתרה – או שניתן יהיה להמשיך ולפתור אותה – באמצעות פסיקה של בתי המשפט.
על רקע זה, נראה לי שטוב יעשו המחוקקים אם יפצלו את נושא העסקים הקטנים מהצעת החוק הקיימת ויקדמו תיקון חקיקה מהיר וספציפי בעניין זה בלבד, תוך השארת יתר הנושאים העקרוניים המפורטים בהצעת החוק לדיון יסודי ומעמיק, כמתחייב לאור היותם שנויים במחלוקת והשפעתם הגדולה על מוסד התובענה הייצוגית בישראל.
הכותב מכהן כיו"ר משותף של ועדת תובענות ייצוגיות במחוז מרכז של לשכת עורכי הדין.
